המפלגות החרדיות: בסוף ההיגיון ניצח

אומרים שהמשבר האחרון היה טרלול שהתנפח, טיפוס על צמרות העצים.

יכול להיות שזה נכון, אבל אין זה סותר את העובדה שאחרי משבר שכזה הגיע זמן מצוין למסקנות פוליטיות ולגיבוש דרך ההמשך - ובנושא זה הח"כים החרדים הם אולי מי שעומדת בפניהם הכי הרבה עבודה.

הח"כים החרדים היו האחרונים שצריכים לפחד מהליכה לבחירות, אחרי שכמה וכמה תפוחי אדמה לוהטים, כמו למשל המרכולים, הרכבת והתקציבים, כבר מאחוריהם.

הליכה לבחירות ללא חוק גיוס היתה עושה להם עבודה קלה בהבאת מצביעים לקלפיות, ולמרות זאת הם חששו מאוד מבחירות והלכו לוויתורים מרחקי לכת בחוק הגיוס - ציפור נפשם. איך זה קרה? עכשיו הם יוכלו לחשוב על זה.

השנה וחצי הבאות צריכות להיות מוקדשות למחשבה ולמעשים עבור המפלגות החרדיות - כיצד מנטרלים את הסכנות הפוליטיות שעומדות להגיע במהלך השנים הבאות.

בראש ובראשונה זוהי ש"ס, שרעדה מבחירות כשבסקר "ישראל היום" כלל לא עברה את אחוז החסימה ובשאר הסקרים התנדנדה סביבו.

בש"ס לא מאמינים לסקרים, אבל האם רק על זה הם יכולים לסמוך? אולי זה הזמן לניעור מערכות, לחשיבה מחודשת, להכנסת מסרים ולפנייה לקהלים חדשים כדי שש"ס לא תמצא את עצמה בסביבת הקו האדום בבחירות הבאות.

אנשי יהדות התורה, מצידם, יכולים להקדיש מחשבה לשותפות שמעבר לכתף ימין.

האם נכון להם להישאר תלויים בחסדיהם של הימין ושל נתניהו? לכמה זמן זה יחזיק? האם יש מה לעשות במקרה של שותפים לא טבעיים?

נקודת אור חרדית מהמשבר הזה היא ניצחון ההיגיון. אי הליכה עם הראש בקיר ועמוד שדרה יציב שגילו הח"כים החרדים מול הביקורת מבית.

הוויתורים מרחיקי הלכת בחוק הגיוס קשים לעיכול, ואם בעבר סביב נושא מתווה הכותל, למשל, נטען כי הח"כים החרדים נכנעו לתקשורת החרדית - הפעם הם עמדו איתן.

יכול להיות שלא היתה להם ברירה, ואפשר גם לתת להם קרדיט ולהניח שהשכל וההיגיון ניצחו.