"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפלגות החרדיות: בסוף ההיגיון ניצח

המשבר הסתיים - הגיע זמן המסקנות: לח"כים החרדים מצפה עוד עבודה רבה וצפויה להם עוד עבודה רבה עד שיצליחו לפתור את הסכנות הפוליטיות שיבואו • פרשנות

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

אומרים שהמשבר האחרון היה טרלול שהתנפח, טיפוס על צמרות העצים.

יכול להיות שזה נכון, אבל אין זה סותר את העובדה שאחרי משבר שכזה הגיע זמן מצוין למסקנות פוליטיות ולגיבוש דרך ההמשך - ובנושא זה הח"כים החרדים הם אולי מי שעומדת בפניהם הכי הרבה עבודה.

הח"כים החרדים היו האחרונים שצריכים לפחד מהליכה לבחירות, אחרי שכמה וכמה תפוחי אדמה לוהטים, כמו למשל המרכולים, הרכבת והתקציבים, כבר מאחוריהם.

הליכה לבחירות ללא חוק גיוס היתה עושה להם עבודה קלה בהבאת מצביעים לקלפיות, ולמרות זאת הם חששו מאוד מבחירות והלכו לוויתורים מרחקי לכת בחוק הגיוס - ציפור נפשם. איך זה קרה? עכשיו הם יוכלו לחשוב על זה.

השנה וחצי הבאות צריכות להיות מוקדשות למחשבה ולמעשים עבור המפלגות החרדיות - כיצד מנטרלים את הסכנות הפוליטיות שעומדות להגיע במהלך השנים הבאות.

בראש ובראשונה זוהי ש"ס, שרעדה מבחירות כשבסקר "ישראל היום" כלל לא עברה את אחוז החסימה ובשאר הסקרים התנדנדה סביבו.

בש"ס לא מאמינים לסקרים, אבל האם רק על זה הם יכולים לסמוך? אולי זה הזמן לניעור מערכות, לחשיבה מחודשת, להכנסת מסרים ולפנייה לקהלים חדשים כדי שש"ס לא תמצא את עצמה בסביבת הקו האדום בבחירות הבאות.

אנשי יהדות התורה, מצידם, יכולים להקדיש מחשבה לשותפות שמעבר לכתף ימין.

האם נכון להם להישאר תלויים בחסדיהם של הימין ושל נתניהו? לכמה זמן זה יחזיק? האם יש מה לעשות במקרה של שותפים לא טבעיים?

נקודת אור חרדית מהמשבר הזה היא ניצחון ההיגיון. אי הליכה עם הראש בקיר ועמוד שדרה יציב שגילו הח"כים החרדים מול הביקורת מבית.

הוויתורים מרחיקי הלכת בחוק הגיוס קשים לעיכול, ואם בעבר סביב נושא מתווה הכותל, למשל, נטען כי הח"כים החרדים נכנעו לתקשורת החרדית - הפעם הם עמדו איתן.

יכול להיות שלא היתה להם ברירה, ואפשר גם לתת להם קרדיט ולהניח שהשכל וההיגיון ניצחו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר