"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשטרה: "אנו עדיין לא מגובשים איך לטפל בסכנת הרחפנים"

בדיון שהתקיים השבוע בכנסת בוועדת המדע והטכנולוגיה דנו בסכנת הרחפנים • על אף תקנות קיימות, נראה כי התחום עדיין פרוץ ונדרשת אסדרה נמרצת יותר

,עודכן
העין בשמיים. רחפן // צילום: Getty Images

ועדת המדע של הכנסת עסקה השבוע בתחוםאסדרת הרחפניםבישראל. העיסוק מדובר בתחום שבו יש כבר תקנות ופיקוח של רשות התעופה האזרחית (רת"א), אך נראה כי למרות הוראות החוק עדיין האכיפה בעניין מועטה לעומת שטף הרחפנים שנכנסים ארצה, כך שלמעשה התחום בארץ פרוץ, וסוגיות כמו אכיפה על שימוש המסכן את הציבור או סוגיות קשות של פרטיות, השגת גבול וחדירה של רחפנים לרשות הפרט – אינן נענות.

הדיון נערך בראשות ח"כ חיים ילין, ומטרתו היתה לעקוב אחר התהליכים הנעשים למניעת הסכנה לציבור ולמתקנים ביטחוניים בישראל מסוגי הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) והרחפנים שמיובאים לארץ. ח"כ אורי מקלב הסביר את חשיבות הדיון בכך ש"מספר הרחפנים בישראל הולך וגדל בצורה משמעותית מיום ליום. ולכן על הכנסת לבצע מעקב שבוחן את טיפול הרשויות בתחום".

ח"כ חיים ילין הסביר כי "כאחד שגר על הגבול עם עזה וראה כבר לפני שנים רבות את הרחפנים, נושא זה מטריד אותי ואני בטוח שעל כל הגופים לא לעסוק בחיפוש האחראים, אלא לתת את המקסימום כדי שיחד נביא פתרון מהיר. אם חלילה מושבת מטוס, כיון שכלי כזה שטרם יש לגביו הסדר ברור, נכנס פנימה, הרי ברור לכולנו שבתוך שבועיים הממשלה תדרוש אכיפה ברורה בנושא והגדרות מדויקות לרישיון להטיס רחפנים. למה אנו צריכים לחכות לכך? המטרה שלי כאן בוועדה שכולנו נעמוד נגד האיום הזה ולהבין שאם לא נטפל בזה בהקדם, התוצאות יהיו הרות אסון".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

עו"ד אבישי פדהצור, מרשות התעופה האזרחית אמר כי " בתוך כחצי שנה יהיה כבר נוסח של תיקון לחוק כלי הטיס, ואז נוכל גם לדעת כיצד לטפל בחריגים".

רפ"ק אמיר ליפשיץ, יועץ משפטי לאגף הטכנולוגי במשטרת ישראל, אמר ש-"אנו עדיין לא מגובשים איך לטפל בסכנת הרחפנים – יש כאן מגוון התמודדויות, פלילי, בטחוני. אין למשטרה תפיסה סדורה בנושא".

יואב זקס, מהמועצה לביטחון לאומי ציין כי "המטרה שלנו היא לגרום שחלק מרכזי מהאחריות על הניהול הנכון בשמיים של הרחפנים, יהיה על היצרנים".

אורי וולבסקי מהמכללה למינהל, חוקר המתמחה בתחום הרחפנים, העלה בוועדה נושאים נוספים, הקשורים לגבי שאלות של השגת גבול בהטסת רחפן מעל שטח פרטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר