"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקרוב: פריצת דרך במאבק בהשמנת יתר

הרעיון הוא לייצר כלי התערבותי למיקוד מבני מוח ספציפיים שאצל חלקנו מתפקדים באופן לקוי ומאפשרים התמכרות למזון

,עודכן
השמנת יתר (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

השמנת יתר כבר מזמן הוגדרה כאחת מן המגיפות של העולם המודרני. השיטות לטיפול בתופעה הן מגוונות, החל משינוי תזונתי, ספורט, שמירה על קלוריות ומדידת כמויות ועד להתערבות כירוגית.

לרוב, רופא ימליץ לאדם בעל BMI גבוה ומסכן חיים לבחור באופציה של ניתוח לקיצור קיבה, ניתוח בריאטרי, שמקצר את התהליך של הירידה במשקל ולפחות בשלב הראשון מסייע בבעיה.

אך עבור רבים, שחוזרים לדפוסי האכילה הקודמים לאחר הניתוח, ההתערבות הכירוגית לא תשפיע והם יעלו חזרה במשקל, לעיתים גם בריבית.

בכל הנוגע לשינוי חשיבתי כשזה מגיע לאכילה, חוקרים רבים מסכימים היום כי מקורה של השמנת היתר היא במנגנון התמכרות שמופעל ונשלט על ידי מוחנו.

ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית בכירה ומומחית בניתוחים לקיצור קיבה, אומרת כי "המחשבה של אפשרות למציאת פתרון באמצעות התערבות במכניזם קלוקל במוח האדם, היא מלהיבה מצד אחד, אך כרוכה בסיכונים לא מעטים". לדבריה, "נכון לעכשיו, הלא נודע גדול עדיין ממה שנחקר וידוע למדע, אך הפער המחקרי בתחום זה הולך ומצטמצם אחרי שתחום זה "סומן" על ידי חוקרים רבים כמה שעתיד להוות פריצת הדרך הבאה במלחמה בהשמנת היתר בעולם המערבי".

האם אפשר לאמן את המוח נגד ההתמכרות לאוכל?

ובכן, מסתבר שכן. יש היום כמה אפשרויות הנמצאות בתהליך בדיקה במעבדה, חלקן מבוססות על טכניקות שאינן פולשניות וחלקן אגרסיביות יותר. המטרה הסופית של תחום "גירוי המוח", היא יצירת פעילות ממתנת מדויקת (טירגוט) של האזורים במוח האחראים לתהליך ההתמכרות האנושי למזון.

גירוי המוח // צילום: GETTY

הטכניקות הנחקרות כיום מתמקדות בגירוי באמצעות זרם ישר לעצב הוואגוס (VNS) בניסיון לייצר התערבות חשמלית חיצונית במבנים הספציפיים במוח האדם ולהביא לשינוי בהם.

גם במחקרים לפעילות חשמלית לדיכוי דיכאון או מחלות נפש מדובר בהפעלה על המוח של אנרגיות נמוכות מאוד, שאינן גורמות נזק לרקמת המוח אך מסוגלות להגביר או להנמיך את פעילות הנוירונים באזור המטרה. הרעיון הוא לייצר כלי התערבותי למיקוד מבני מוח ספציפיים שאצל חלקנו מתפקדים באופן לקוי ומאפשרים את אותה ההתמכרות למזון.

נתוני המחקר הקיים היום בתחום מצביע על כך שגירוי מוחי עמוק, עשוי להפוך לתהליך טיפול יעיל ומקובל עבור מטופלים בעלי עמידות לסוגי טיפולים אחרים שכשלו בניסיון להתמודדות עם השמנת היתר הקיצונית.

יעבור עוד זמן מה בטרם הליכים טיפוליים אלו יאושרו לשימוש, אך חלקם נמצאים כבר בתהליך ניסויים קליניים לבדיקת בטיחות השימוש בהם והשפעות ארוכות הטווח שלהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר