"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הלאום אושר בוועדת הכנסת

ועדה משותפת בכנסת אישרה את הצעת חוק הלאום • מחר החוק צפוי להגיע לקריאה ראשונה • יוזם החוק ח"כ דיכטר מברך • השר לוין מבטיח: "צעד לתיקון המהפכה החוקתית שפגעה במעמד היהודי של מדינת ישראל."

,עודכן
ח"כ אבי דיכטר, צילום: דודי ועקנין

הצעת חוק הלאום אושרה הבוקר (שלישי) לקריאה ראשונה ע"י ועדה משותפת לוועדות הכנסת והחוקה, ברוב של 9 נציגי קואליציה מול 7 נציגי אופוזיציה. כעת נעשים מאמצים להביא את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת מחר, יום הדיונים האחרון של הכנסת לפני הפגרה.

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמד מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את זכותו הייחודית להגדרה עצמית במולדתו , את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מעגן החוק את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. ההצעה גם מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי במדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.

הבאתה לאישור של הצעת החוק התעכבה בשל מחלוקת בקואליציה בין נציגי הליכוד וכולנו.יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה(הליכוד), הצהיר שמדובר בחוק החשוב בתולדות המדינה, הקובע כי זכויות אדם תישמרנה לכולם, אך זכויות לאומיות במדינת ישראל שייכות לעם היהודי בלבד. "זהו הרעיון המכונן שבשמו הוקמה המדינה", סיכם.

נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג, הבהיר שהיועמ"ש לממשלה מתנגד לסעיף ההתיישבות הנפרדת ואמר כי "הסעיף קובע שניתן לפגוע באדם רק בשל השתייכותו הלאומית או הדתית. זו הפלייה בוטה בין בני אדם שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי ישראל כיהודית ודמוקרטית".

ח"כ אוחנה אמר בתגובה, כי בהמשך להליכי החקיקה יתווסף לחוק סעיף שיקבע כי המדינה תשקוד לא רק על שלומם של בני העם היהודי, אלא של כל אזרחיה הנתונים בצרה.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיפים משמעותיים כמו סעיף בדבר עליונות חוק זה על כל דבר חקיקה אחר, וכן סעיף שקבע את המשפט העברי כמקור השראה לבית המשפט היכן שיש לקונה בחוק. כמו כן הוסר הסעיף שהתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. ובנוסף הוסרה הזכות האישית לשבות, ובמקומה נוסח סעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות, לפיו המדינה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

"צעד היסטורי לתיקון המהפכה החוקתית"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר(הליכוד), יוזם הצעת החוק, אמר כי "עברנו שלב נוסף וחשוב מאד לאישור החוק" עוד סיפר כי פעל לקידום החוק יחד עם השר לוין, ח''כ אמיר אוחנה ובהובלת רה"מ נתניהו.

השר יריב לויןאמר כי "אישור החוק מהווה צעד היסטורי לתיקון המהפכה החוקתית שפגעה במעמד היהודי של מדינת ישראל." והוסיף כי מדובר בחוק חשוב ביותר שמבטא את שורשי הציונות והבסיס עליו מושתת מדינת ישראל. השר הבטיח כי החוק ישיב את הסדר על כנו ואת ייחודה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. הוא שיבח את מאמצי הח"כים דיכטר ואוחנה בקידום החוק.

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אמר אמש כי "הסיכומים שהשגנו בחוק הלאום יביאו לאיזון נכון בחוק להיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. הורדת סעיף העליונות היא חיונית כדי לשמור על ערך השוויון וזכויות הפרט של אזרחי ישראל".

9 ח"כים תמכו בהצעה: הח"כים אמיר אוחנה, אבי דיכטר, שרן השכל, אברהם נגוסה (הליכוד), רועי פולקמן (כולנו) מיכאל מלכיאלי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ואורי מקלב (יהדות התורה).

7 ח"כים התנגדו: מיכל בירן, רויטל סויד, סאלח סעד (המחנה הציוני), ג'מאל זחאלקה, דב חנין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד) ומוסי רז (מרצ).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר