"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה קרה כשבינה מלאכותית ניסתה לסרוג?

ג'אנל שיין היא חוקרת אופטיקה ומלמדת מכונות. בפרויקט האחרון שלה היא ניסתה ללמד רשת עצבית לסרוג, והתוצאה הייתה מאוד משונה

,עודכן
אחת מהיצירות // צילום: מחשבון הטוויטר של JanelleCShane

מה יקרה אם ניתן לבינה מלאכותית לסרוג לבדה (או יותר נכון לתת לה הוראות סריגה) על סמך המידע שיש לה? את השאלה הזו הציבה לעצמה ג'נאל שיין, שעוסקת בלימוד ומחקר של רשתות עצביות. שיין, עד היום כבר יצרה כמה פרויקטים בעלי הומור באמצעות בינה מלאכותית, כמו ייצור סוכריות לבבות עם ביטויים לחג האהבה, ומציאת שמות לצבעים חדשים.

כעת היא נענתה לאתגר חדש והוא לראות מה תסרוג תוכנה של בינה מלאכותית על ידי למידה עצמית. במסגרת הפרויקט הזה התוכנה אכן סרגה סריגים בעלי צורה מיוחדת, הדומה בחלקה לצורות פרקטליות, שזכו לשמות כמו גנדלף ספרטני, מפלצת דיסקו, עץ פאנק ועוד.

בהמשך היא חיברה בין המחשב לפורום של סורגים שבפועל ניסו להפוך את הוראות הסריגה של המכונה לסריגים אמיתיים. הסורגים קיבלו כ-500 הוראות סריגה שהמוכנה עיצבה, וניסו לבצע את מה שהם בעצמם ציינו כי הוא מבצע הסריגה המשונה ביותר שהם השתתפו בו עד כה. התצורות היו כל כך יוצאות דופן עד ששיין עצמה קראה לפרויקט "אסון מצחיק" והסורגים עצמם כינו אותו בחיבה "סקייניט", בקריצה לסקיינט, הבינה המלאכותית שמוחה את האנושות מעל פני האדמה ב-"שליחות קטלנית".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

אחת הסיבות ששיין וחוג הסריגה פנו לבינה מלאכותית והפעילו את היכולות שלה נובעת מכך שהוראות סריגה דומות לנוסחאות מתמטיות. יש בהן חזרתיות כך שיש כאן דפוס שהמחשב יכול לתרגם ולפעול בהוראות שלו על פי הדפוס הזה. בתחילה לימדו שיין והפורום את הרשת העצבית דפוסי סריגה קיימים, ובשלב מסויים שחררו אותה לעצב עיצובים בעצמה. רוב התוצאות היו די משונות.

פרויקט הסריגה הנוכחי הוא חלק ממהלך שלם של חיבור בינה מלאכותית לתהליכי ייצור וביצוע שהם חלק מהתעשייה. היכולת להישען על בינה מלאכותית היא תהליך שנמשך ומתקדם מזה כעשור.

מדובר בתהליך עדין ומורכב שבו נבנות רשתות עצביות המדמות את צורת החשיבה של המוח האנושי כך שלא רק יוכלו לנהל מידע שהוכנס אליהן, אלא הם גם יוכלו להפיק מהמידע יצירות חדשות ובעצם לבצע תהליכי חשיבה עצמיים. כבר כיום רשתות עצביות מהסוג הזה קיימת בחברות שונות ומצליחות לייצר יצירות אמנות שונות ותרשימים מורכבים מאד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר