ההכרעה - רק של נתניהו; המניע - רק החקירות

האיש הכי פחות צפוי במערכת הפוליטית עשה זאת שוב: אחרי שבשבוע שעבר פירט את תנאיו לאישור מתווה גיוס חדש, הקשיח השר אביגדור ליברמן את עמדותיו מייד עם צאת השבת. הוא שיגר הודעה מלאת פאתוס, שלכאורה אינה משתמעת לשתי פנים: מבחינתו, הולכים לבחירות. אבל למרות ההודעה, המשיכה המערכת הפוליטית להתנהל כסדרה, כי ליברמן כבר מזמן איבד את שאריות האמון שעוד היו בו.

אם ההערכה היא שמערכת בחירות כעת מסכנת את נתניהו, הרי את ליברמן היא מסכנת פי כמה. ליברמן היום נמצא בשיאו, בתפקיד הבכיר ביותר שאליו יוכל להגיע אי פעם. אם יסתיים המשבר, יוכל ליברמן להיות שר הביטחון עוד שנה לפחות. לכן לא ברור מדוע ליברמן הוא שפועל כעת לקצר את כהונתו ולפרק את הממשלה.

הסיבה שבה נקב - התנגדותו לחוק הגיוס - קלושה ולא אמינה. לכולם ברור שליברמן מונע אך ורק מאינטרסים. מעולם לא נקרתה בדרכו צומת שבה בחר לפנות לנתיב שאינו משרת אותו. לכן אין סיבה לחשוב שכך יקרה הפעם.

יתרה מכך, מתווה הגיוס המוצע כעת, שזוכה באופן מפתיע גם בתמיכת החרדים, הוא הראוי ביותר שאפשר להעלות על הדעת ואין כל סיבה שצה"ל יתנגד לו. הוא קובע שיעדי הגיוס שעליהם הסכים לפיד יישארו, וכי אם החרדים לא יעמדו ביעדים, יתבטל החוק וכולם יצטרכו להתגייס לצבא.

זה חוק שאם לא היו מעורבים בו שיקולים פוליטיים צרים, אפילו לפיד עצמו היה יכול לתמוך בו; שלא לדבר על שאר מפלגות האופוזיציה. אבל זה לא יקרה. אף אחד גם לא מצפה לכך.

אם במהלך שהותו בשבוע שעבר מעבר לים סבר נתניהו שיוכל להוביל באמצעות אחרים הקדמת בחירות, ולהוביל את כולם למשבר שלא ייצאו ממנו, הרי עם שובו כבר ברור שראש הממשלה נותר, שוב, בודד בצריח. ההכרעה אם ללכת לבחירות היא שלו באופן בלעדי. הוא לא יוכל להפיל את זה על החרדים, גם לא על ליברמן או כחלון. הוא יכול כמובן לנסות, אולם איש לא יאמין. נתניהו יוכל לדבר על הגיוס ועל שותפיו הסרבנים מהבוקר עד הלילה; בפועל כולם יידעו שהחקירות הן שהכריעו. בכל זאת, לפרק ממשלה כל כך יציבה והומוגנית רק בגלל משבר אחד הנראה באופק, ועם שנה וחצי נוספות של קדנציה מובטחת - לזה אין קשר לגיוס לצה"ל, אלא יותר לחקירות בלהב.