"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לתעלומה? "מצאתי את עצמותיה של הטייסת האבודה"

חוקר אמריקאי טוען כי הוא מצא את עצמותיה של אמיליה ארהארט, שנעלמה לפני 90 שנה באחת מפרשיות הטיסה המשונות ביותר בתולדות ארה"ב • "ביחס לשאר האפשרויות, מדובר ברמת דיוק של למעלה מ-99 אחוז", אמר המדען

,עודכן
"העצמות מתיישבות עם ארהארט בכל המובנים שאנו מכירים". אמיליה לצד המטוס // צילום: AP

עצמותיה של הטייסת האמריקנית אמיליה ארהארט, שנעלמה ליד אוסטרליה לפני 90 שנה, נמצאו – כך לפחות טוען פרופסור ריצ'רד יאנץ, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת טנסי.

יאנץ בדק את העצמות, שנמצאו כבר בדרום האוקיינוס השקט בשנות הארבעים, ואמר כי "יש בעצמות דמיון רב ביותר לארהארט", וכי "ביחס לשאר האפשרויות, מדובר ברמת דיוק של למעלה מ-99 אחוז".

אמיליה ארהארט הייתה טייסת וסופרת אמריקאית מוכרת אהובה מאד. היא התפרסמה כשהוכתרה כאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת יחיד. היא קבעה שיאי טיסה רבים נוספים, וכתבה ספרים רבים על חוויותיה, שהפכו לרבי-מכר. אבל ביום בהיר אחד בשנת 1937 סיפורה נקטע, כאשר בטיסה עם נווט מלווה היא ניסתה להקיף את כל העולם. בנסיבות לא ברורות נעלמו השניים באוקיינוס השקט, בסמוך לאי האולנד.

היום, אחרי שנים של מסתורין וניסיונות לפענוח המקרה, נדמה כי לפחות שאלת מיקום גופתה של אמיליה מקבלת תשובה. החוקר השווה את מידת הגולגולת, הזרוע ועצמות נוספות שנמצאו, ובחן אותם בהתאמה למידות של אמיליה.

"העצמות מתיישבות עם ארהארט בכל המובנים שאנו מכירים או יכולים להסיק באופן סביר", הסביר יאנץ. "הגובה מתאים, מבנה הגולגולת הוא של אישה, והכי משכנעות אלו מידות העצמות עצמן, שממש מתאימות לאורכי הגפיים של הטייסת".

טעות בניווט או שבי יפני? הסיפור עדיין לא ידוע // צילום: AP

באשר לשאלת ההיעלמות, פרחו עם השנים תיאוריות רבות שניסו לשפוך אור על סיפור הטיסה האבודה.

חוקרים אחדים טענו כי הדלק אזל לאמיליה, אשר בגלל טעות בראות או בתנאי מזג האוויר, פספסה את האי האולנד שבהם היא היתה אמורה לנחות. על פי התיאוריה הזו, השניים נטשו את המטוס בלב ים וככל הנראה טבעו.

התיאוריה השנייה, שניסתה להתבסס גם על צילומים שנמצאו ביפן, מעלה את האפשרות שהטייסת התבקשה לטוס מעל לאיי מרשל על מנת לצלם מתקנים צבאיים יפניים עבור מודיעין טרום-מלחמתי, ואז להמשיך בטיסתה לכיוון האי האולנד.

על פי גישה זו, המטוס יורט בידי כוח יפני שאף אסר את אמיליה ופרד, ושניהם מתו בשבי היפני, שהיה ידוע כמקום שאינו מסביר פנים כלל. יש הסוברים כי היפנים פשוט חיסלו אותה בעצמם. לתיאוריה הזו היה חיזוק בצורת צילום מרוחק של מטוס דומה לזה שבו טסה אמיליה, כשהיפנים מחזיקים בו והיא נראית ישובה על הרצפה לידו.

לפי ההשערה השלישית, שהולכת ומתחזקת בקרב חוקרי המקרה, אמיליה ובן זוגה לטיסה הגיעו בטעות לאי גרדנר (כיום האי ניקומרורו, השייך לרפובליקת קיריבאטי), נחתו שם ולבסוף גוועו ברעב. התיאוריה הזו מתבססת גם על הטענה שבאותה תקופה האי היה נטוש וללא תנאי מחייה נאותים.

התיאוריה המקובלת: נחתו על האי ולבסוף גוועו ברעב. אמיליה לפני האסון // צילום: AP

משלחת של הקבוצה אף יצאה לאי המדובר, ומצאה בו מגוון של ממצאים התומכים בתיאוריה, ביניהם: מצפן מהסוג שהנווט, פרד נונן, השתמש בו באותה תקופה ונמצא ב-1940 באי; שרידי מדורה ונעלי אישה וגבר, וכן שרידי עצמות אדם ולצידן צדפות, איפור ובקבוקי זכוכית.

אז האם האסון האמריקאי זוכה היום לכמה תשובות? אם לסמוך על פרופסור ריצ'רד יאנץ, התשובה היא בהחלט כן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר