דמנציה היא אחת ממחלת הזקנה המשמעותיות, שעד היום לא נמצאה להן תרופה. עם זאת, כמו במקרים רבים, זיהוי מוקדם של התסמינים המעידים על תחילתה של דמנציה, יאפשר לרופאים לפחות להאט את ההידרדרות. זאת, באמצעות תרגילים שונים ופעילות מחזקת.
אי טיפול בבעיה, כפי שאפשר לנחש, עלול לבודד את החולה מהחברה, להסיג את הפעילות המוחית, לדכא ולגרום לקשיים רבים שיפגעו בצורה דרמטית באיכות החיים. שלושה פרמטרים פשוטים יתנו לכם יסמנו לכם האם יש לכם סיבה לחשוש, או שאתם יכולים להמשיך באורח חייכם ההולל (סתם, לא).
הסתגרות
דמנציה מובילה למצבי רוח משתנים וכן להתנתקות מה'אני' הרגיל שלכם. במקרה שאתם חשים מדוכאים יותר מהרגיל, היכולות החברתיות שלכם נחלשות, אתם רגישים מידי או משנים מהר מידי מצבי רוח – עליכם לבדוק לעומק מה קורה, ומה משפיע על התפקוד הרגשי של המוח שלכם, והאם לא מדובר חלילה בתחילתה של דמנציה.
קושי בביצוע פעולות יומיומיות
אם אתם שמים לב שלאחרונה אתם מתקשים להתלבש או שקשה לכם להחליט מה בכלל ללבוש; אם פתאום אתם מתקשים להכין ארוחה פשוטה שפעם היתה נחשבת מטלה קלה עבורכם – אלה מקרים קלאסיים שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה. עשו לעצמכם טובה, וגשו לרופא.
קושי למצוא דברים
פה אתם יכולים להגיד, 'נו, זה קל מידי, אם נטייה קשה לשכוח דברים היא לא סימן של דמנציה אנחנו לא יודעים מה כן'. אבל מדובר בסיטואציה מורכבת קצת יותר.
כולנו מאבדים לעיתים את המפתחות לרכב ושוכחים איפה שמנו דבר מה שבדיוק לפני דקה היה בידיים שלנו. לפעמים אנחנו גם מחפשים את המשקפיים שלנו, למרות שהם נמצאים על ראשנו. אבל אם מדובר בהתרחשויות יומיומיות ובאופן מתמיד, במצב שבו אתם כבר ממש מתקשים למצוא את מה שאבד, יש מקום לחשוש. אם אתם מתחילים להניח חפצים במקומות מוזרים, כמו משקפיים במקרר או נעל על המיטה, עליכם ללכת להיבדק.
לסיכום, על אף שאין תרופה חד משמעית למחלה האכזרית הזו, טיפול נכון בתופעה ייטיב עמכם, יאריך את ההנאה שלכם מהחיים וייתן לכם עוד מספר שנים טובות לחיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו