"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"יש גל אנטישמיות, המצב מסוכן"

מנהל המוזיאון לתולדות יהדות פולין חושש מהתגברות שנאת היהודים במדינה: "עיתונאים אומרים דברים איומים - ואיש לא פוצה פה"

,עודכן
המוזיאון היהודי בוורשה // צילום: איי.פי // המוזיאון היהודי בוורשה // צילום: איי.פי

מאז פרץמשבר "חוק השואה" הפולני, פרופ' דריוש סטולה מודאג, מודאג מאוד. יש גל של השמצות אנטישמיות, אומר סטולה, מנהל המוזיאון לתולדות יהדות פולין, גל שאמנם מגיע מהמיעוט, אך מיעוט קולני מאוד.

"אני מקווה שהמשבר הנוכחי יהיה מוגבל, אבל הוא מסוכן", אמר סטולה ל"ישראל היום", "הממשלה יצאה בגינויים חד־משמעיים של תופעת האנטישמיות, אבל גינויים לא מספיקים. עיתונאים השמיעו דברים נוראים, גם בכלי תקשורת ציבוריים, ולא הוזמנו לבירור בפני ועדת האתיקה. הממשלה צריכה לנקוט מעשים ברורים".

הגל העכור של האנטישמיות בא לידי ביטוי גם במכתבי שנאה שנשלחו בשבועות האחרונים לשגרירות ישראל בוורשה. מהיום, המכתבים האלה מוצגים בתערוכה מיוחדת על רדיפות היהודים בפולין שאורגנו על ידי המשטר הקומוניסטי במדינה ב־1968.

התערוכה אורגנה במלאת 50 שנה לרדיפות, שגרמו לגל עזיבה של כ־13 אלף איש משארית הפליטה של יהדות פולין - חלקם אנשי המשטר הקומוניסטי שנפלו קורבן להסתה אנטישמית ממסדית, שהחלה כבר בשלבי מלחמת ששת הימים. בהתאם לקו העוין שנקטה בריה"מ כלפי ישראל, הואשמו יהודים בהיותם "גיס חמישי ציוני" ורבים מהם אולצו לעזוב את פולין עם חמישה דולרים בלבד בכיסם לישראל ולמדינות המערב. המערכה האנטישמית התעצמה בעקבות הפגנות סטודנטים נגד המשטר, שפרצו במארס 68' ויוחסו על ידי מפלגת השלטון הקומוניסטית ל"יהודים ציונים ולנאצים". התערוכה במוזיאון "פולין" קושרת בין אותן רדיפות אנטישמיות בתקופת משטר הקומוניסטי לפרץ האנטישמיות של השבועות האחרונים.

לדברי פרופ' סטולה, פרץ האנטישמיות העכשווי, מוכיח את הרלוונטיות של התערוכה, שאינה עוסקת רק בעבר. "כמובן שנפטרנו מאז מהדיקטטורה הקומוניסטית", אמר, "אבל אנחנו רואים דמיון בין גל ההשמצות האנטישמיות של אותה תקופה לזה היום של אנשים שמשתמשים בחופש הביטוי. זה אמנם מיעוט, אבל מיעוט קולני ביותר. המשימה שלנו היא לעודד אנשים לדבר על המתרחש. דיאלוג הוא בסיס לכל התקדמות והתערוכה הזו היא הזמנה לדיאלוג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר