"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר חוק חדלות פירעון: יגביל את אחריות החייבים

החוק, שמבצע מהפכה בדיני פשיטת הרגל, אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית • מטרת החוק היא לאפשר לנושים קטנים יותר להצליח לגבות את חובותיהם, על חשבון הנתח הגדול של המדינה והבנקים

,עודכן
צילום: יהושע יוסף //

יוצאים לדרך: מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את חוק חדלות פירעון, שמבצע מהפכה בדיני פשיטת הרגל.

החוק משנה את גישת המדינה ב־180 מעלות - מגישה של ענישה של חייבים לגישה השואפת לשיקום שלהם.

כמו כן, מטרת החוק היא לאפשר לנושים קטנים יותר להצליח לגבות את חובותיהם, על חשבון הנתח הגדול והמשמעותי ביותר כיום של המדינה והבנקים.

החוק כולל 375 סעיפים והוא מתפרש על פני 280 עמודים, בשאיפה לעשות סדר בדיני פשיטת הרגל ולהתאימם לכלכלה מודרנית.

עו"ד שי הולנדר גרוס, המתמחה בתחום דיני החייבים, מסביר ל"ישראל היום" כי "החוק עתיד לייצר מציאות שבה פשיטת רגל תהיה מעין 'תאונה כלכלית', שאינה מצביעה על פגם מוסרי מצד החייב. החוק החדש מטיל על החייב עצמו אחריות מעטה, אם בכלל, להיווצרותה של אותה 'תאונה'".

לדבריו, "הצבת המטרה של שיקום כלכלי של החייב כתכלית ראשונה של החוק אינה ראויה והיא לא יותר מאשר עלה תאנה, שנועד להכשיר את המשך מתן אשראי הלא אחראי במשק והמשך המגמה של מחיקת חובות בהיקפים בלתי נתפסים. ראוי היה להכניס את החינוך הפיננסי כחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים בביה"ס וכן לחייב כל מי שמעוניין לפתוח עסק לעבור תוכנית הכשרה פיננסית. תכלית החוק החדש דומה למצב שבו נחלק לכולם רישיונות נהיגה, ואם חס וחלילה תתרחש תאונה יהיה הנהג חייב ללמוד לנהוג!?".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר