"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוסיה התערבה במשק האנרגיה בארצות הברית דרך הרשתות החברתיות

במסגרת הדיווחים של התובע המיוחד נחשף כי חוות הטרולים הרוסיות התערבו גם בשוק האנרגיה האמריקני על ידי קידום מסרים של ארגונים סביבתיים • זאת כדי לצמצם את מעורבותה של ארה"ב בשוק האנרגיה העולמי

,עודכן
דגל רוסיה על מחשב נייד על רקע קוד בינארי // צילום: רויטרס

כוחות הביון והמודיעין הרוסיים ידועים עוד מתקופת המלחמה הקרה כבעלי יכולות חדירה עמוקות למקומות הבכירים ביותר במערב. לאורך השנים, מרגלים וסוכנים רוסיים נחשפו בדרגות הבכירות ביותר של הביון האמריקני והבריטי כשהנזקים שנגרמו לא ידועים במלואם אפילו כיום.

לכן לא תופתעו לגלות כי דו"ח של התובע האמריקני המיוחד, חשף השבוע שמאחורי המאבק של ארגונים ירוקים בארצות הברית, כנגד שאיבת נפט וגז בגלל הטענה של זיהום אוויר, עומדת בעצם רוח גבית של הממשלה הרוסית דרךשירותי הביוןשלה.

החוקר המיוחד מצא כי משנת 2015 ועד 2017 הופעלו ברשת האינטרנט 9,100 חשבונות בטוויטר ובאינסטגרם שהוכוונו ממוסקבה וששיתפו כל הזמן פוסטים של ארגוני סביבה אמריקניים.

הרוסים לא ביימו את ההפגנות עצמן, אלא פעלו להעצים את הנראות שלהם בצורה מאסיבית, מתוך כוונה ברורה לפגוע בממשל האמריקני וניהול משק האנרגיה שלו. הרוסים למשל קידמו טענות שקבעו כי ארצות הברית גונבת את האנרגיה של האינדיאנים שהיא כבשה, כמו גם טענות אחרות.

כזכור ב-16 בפברואר הגיש התובעכתבי אישום כנגד 13 גופים ואישים רוסיים, לרבות מכוני מחקר רוסיים הידועים כגופי חזית של הממשל הרוסי. למאר סמית' הנציג הרפובליקני הבכיר בוועדת האקלים והמדע של בית הנבחרים האמריקני הידוע כמכחיש גדול של אפקט החממה, אמר ביחס לדו"ח כי "ראוי שהעם האמריקני ידע באמת מה מצוי מאחורי המאבק הירוק נגד הפעילות האנרגטית של ארצות הברית".

מעבר לאמירה הזו נמסר בדיון שנערך על הדו"ח כי הסיבה לפעילות הרוסית הזו היא חשש שארצות הברית תפגע בהגמוניית האנרגיה של רוסיה ברחבי אירופה. עד היום הרוסים הם הספקים הגדולים של משק הנפט והגז ביבשת, ובעקבות הדחיפה של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להעצים את הפעילות האמריקנית בתחום, הקרמלין נהיה מודאג מחדירה אמריקנית ושבירת המונופול הרוסי. הדמוקרטים בוועדה, שבאופן מסורתי תומכים באנרגיה ירוקה הביעו תרעומת קשה מאד על פרסום הדו"ח, וציינו כי במקום לעסוק בהתערבות של הרשתות החברתיות בבחירות לארה"ב הרפובליקנים משתמשים בדו"ח כדי להסית.

הדמוקרטים ציינו כי הפעילות הרוסית כנגד תחום האנרגיה תפסה רק 4 אחוז מנפח הפעילות בטוויטר בארה"ב זאת לעומת 8 אחוזי פעילות בתקופת הבחירות לנשיאות. לאור זאת אומרת ברנדה שפר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון כי "לטעמי זו פרנויה בלבד. קשה לחשוב שכמות הציוצים הזו הייתה משפיעה על הממשל או על הציבור בארצות הברית".

אדי ברניס ג'ונסון, הנציג הרפובליקני הבכיר בוועדה ציין כי "במקום להתעסק בעיקר, ההשפעה בבחירות והקשרים של הממשל עם רוסיה, עוסקים בדבר טפל ולא רציני". גם בארגון גרינפיס דחו את הטענה. בינתיים השגרירות הרוסית שקיבלה מידע על הדו"ח התעלמה ממה שפורסם.

הקנוניה נגד אמריקה

המידע הנוכחי על הפעילות הרוסית מצטרף לדיווחים קודמים עלפעילות ערה של הביון הרוסיברשתות החברתיות של מדינות יעד הנחשבות ליריב פוטנציאלי.

בכל הנוגע לארצות הברית, הביון הרוסי פועל באופן אינטנסיבי אחרי אירועים על רקע גזעני או מעשי רצח וטבח גדולים בבתי הספר, כשהוא מעודד את הוויכוחים הפנים אמריקניים על נשק או על יחסי שחורים ולבנים. חוקרים שבדקו את הפעילות גילו כי אין לקרמלין עמדה בסיסית בכל הנוגע לאירועים האלו, אלא המטרה היא העצמת העימות הציבורי בתוך ארצות הברית. מדובר בפעילות קלאסית של לוחמת מידע ולוחמה פסיכולוגית במסגרתה אתה מחליש את החוסן הציבורי של היריב על ידי יצירת שסעים ומחלוקות בתוך החברה.

שיטות מהסוג הזה הפעילה רוסיה גם במלחמה הפנימית בתוך אוקראינה, כשהיא תומכת בבדלנים ובחלקים בציבור התומכים בעזיבת המערב ותמיכה ברוסיה. מוסקבה גם נוהגת לפעול בשיטה הזו בסכסוכים אירופאים פנימיים מתוך מטרה ברורה של החלשת האיחוד האירופי. ביטוי למהלך כזה שעלה על פני השטח היה הניסיון הרוסי לתמוך בממשלת יוון כששקלה פרישה מהאיחוד האירופי.

קמפיין נוסף מהסוג הזה שנחשף דרך הרשתות החברתיות יצא לפועל בשעתו על ידי הממשל הסיני, כשגם כאן, הופעלה הנדסה חברתית, במסגרתה נוצר קשר בין גורמי ביון סיניים לבין אנשי עסקים במערב ופקידי ממשל בכירים באירופה וגם בישראל.

כמו רוסיה, הסינים כלל לא היו מעוניינים בריגול מדיני אלא למען ריגול תעשייתי וקידום אינטרסים סיניים במערב. אפקט החדירה היה כל כך משמעותי, עד שארגון הביון הגרמני יצא בשעתו באזהרה מפורשת לבכירים בארצו שייזהרו בקשריהם דרך הרשתות החברתיות עם גורמים 'תמימים' מסין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר