"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח מריל לינץ': ההיי־טק והגז יזניקו את הכלכלה

הדו"ח החיובי צופה שהתנהלות הממשלה וההכנסות הצפויות יתמכו בהמשך צמיחה ועודף במאזן התשלומים • אנליסטים בארץ: לא לבסס תחזיות על הגז הטבעי

,עודכן
מאגר הגז לוויתן // צילום: נובל אנרג'י

"הכלכלה הישראלית נמצאת במסלול מבטיח עם צפי לכיוון חיובי גם ברבעון הבא", כך נכתב בדוח שהתפרסם אתמול על־ידי חטיבת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה, מריל לינץ', על כלכלת ישראל.

"הצריכה ויצוא ההיי־טק ממשיכים להיות הקטר של התל"ג ויחד עם ההשקעה המתוכננת בצינור הגז החדש ממאגר לוויתן, צפויים להוות גורמים שישפיעו לחיוב על צמיחה נוספת בשנת 2019", כותבים חוקרי הבנק מאיד דון, קיי הופ וגבריאלה פו.

"אבל יותר מהכל", הם ממשיכים, "מאגר לוויתן צפוי להזניק משמעותית את הכלכלה הישראלית - אפילו יותר ממאגר תמר, שתפוקתו, שהחלה ב־2013 הביאה לצמיחה של אחוז אחד בתל"ג של ישראל".

"רזרבות הגז הטבעי במאגר לוויתן", מסבירים בבנק "עולות על תמר ביותר מפי שניים – מה שיאפשר לישראל להגדיל את היצוא באופן משמעותי". כדוגמה לכך האנליסטים מציינים את עסקת הגז עם מצרים שנחתמה לאחרונה.

"צמיחת התל"ג ירדה מעט לרמה שמעל הפוטנציאל ברבעון הרביעי של 2017, ל־3.6% אחרי שברבעון השלישי הוא רשם עליה של 3.9%", הם מציינים. בנוסף, הבנק צופה כי "צמיחה והתפתחויות בתחום מאזן התשלומים של הממשלה צפויות לסלול את הדרך לשיפור בדירוג האשראי בתוך שנה עד שנתיים".

בתחום הטכנולוגיה הבנק צופה כי התרחבותה המתוכננת של חברת אינטל צפויה לתרום לעליית התוצר המקומי (התמ"ג) בשנת 2020. בטווח הקצר הלחץ לייסוף בשקל, מעריכים האנליסטים, צפוי להימשך ולדעתם פעולות בנק ישראל לא יצליחו להאט את המגמה הזו.

לא לבנות על ההכנסות מהגז הטבעי

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בנשואה אקסלנס, אומר ל'ישראל היום' כי "עסקאות הגז אכן תורמות למשק ומבטיחות לו תזרים משמעותי של מט"ח למשך שנים קדימה, אבל אסור לתת למספרים הטובים להשכיח את פריון העבודה הנמוך יחסית של ישראל, ואת הצורך ברפורמות להגברת התחרותיות במשק". יונתן כץ, כלכלן ואסטרטג בכיר, ב'לידר שוקי הון', אומר ל'ישראל היום': "אני מסכים עם המסקנה שבטווח הקצר הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך. בחודשים האחרונים אנו רואים שיפור ביצוא סחורות, בעיקר מהמפעל החדש של אינטל, והמשך גידול נאה בייצוא שירותים. השאלה הגדולה תחול במחצית השנייה של השנה, אחרי שתי העלאות ריבית נוספות של הבנק המרכזי בארה"ב, עלות הגידור תמשיך להתייקר ותתכן עלייה בביקוש למט״ח". בנוסף, אומר כץ, כי "במידה ויוכרזו בחירות מוקדמות בישראל", תרחיש שמוערך על ידו כסביר, "אזי צפוי לחץ מסוים להיחלשות השקל, זאת על רקע עלייה באי הוודאות הפוליטית והכלכלית. "לדבריו, רק ל־5 מתוך ה־15 מיליארדר דולרים – ההכנסות הצפויות מהגז הטבעי בעשר השנים הקרובות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר