הזירה הלשונית: שופטים ויועצים, עכוזים ופיזוזים

הבשורה החשובה ביותר מפרשת השופטת והחוקר הבכיר היא פריצתה וניצחונה של המילה 'מסרון', אחד החידושים המוצלחים של האקדמיה ללשון, שנאבקה עם חלופות לועזיות. מילים צריכות זמן, וגם מזל.

מעבר לכך אירועי השבועות האחרונים מאפשרים לשפוך אור על כמה עניינים קשורים וקשורים פחות. אחד מהם הוא גלגולו של מקצוע עתיק: היועץ. הארץ מלאה יועצים, ומתברר שמדובר במקצוע מכניס ועתיר שכר. אנשי אקדמיה משלימים הכנסה בייעוץ לחברות מכל הסוגים. הבנקים מעמידים לרשות הלקוחות "יועצי השקעות" ו"יועצים פנסיונים". מדובר במונח מכובס. הם לא נותני עצות בעלמא, אלא למעשה מנהלי כספי השקעות ופנסיה לכל דבר. היועץ המשפטי בוודאי אינו רק נותן עצות. הוא מחליט על כתבי אישום, חורץ גורלות, סנגור וקטגור גם יחד. 

שתי קבוצות היועצים שפרצו לחיינו הם "יועץ תקשורת" ו"יועץ אסטרטגי", ולעתים מדובר באותו אדם. בעוד האסטרטג יכול להסתפק בשרטוט תוכניות-על ערטילאיות, יועץ התקשורת צריך להביא תוצאות: סיקור אוהד, הבלטה תקשורתית, ובעיקר ספינים. יועץ תקשורת טוב הוא מה שקרוי "דוקטור ספין", עם תעודות וקבלות. ליועצים קשר אינטימי עם איש הציבור והשררה הנועץ בהם, ומכאן גם הצירופים "יועץ סתרים" ו"איש סוד".

היועץ, כאמור, הוא מקצוע עתיק. בתנ"ך, כמו היום, יושבת חבורת יועצים לצד כל מנהיג ומשיאה לו עצות. חלקם זוכים לדברי שבח. פלוני זכריהו הוא "יועץ בשכל". לעומתו יועצי פרעה משיאים לו "עצה נבערה", ולאחזיהו היו היועצים "למשחית לו". אחיתופל, יועץ דוד, התפרסם בזכות עצה טובה דווקא שנתן לאבשלום. אבשלום דחה את עצתו הטובה וניגף, אבל 'עצת אחיתופל' נחשבת עצמה רעה, מאחר שאחיתופל בגד בדוד. עם זאת רוב הופעות 'יועץ', רואות בנושא המשרה הזו כמעט משנה למלך או למנהיג, כגון בספר מיכה: "המלך אין בך, אם יועצך אבד?" ישעיהו רואה בהם מנהיגים של ממש: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצייך כבתחילה".

את מי שופט השופט התנכי?

בתאטרון החיים הישראלי היועצים מובאים לאחרונה לפני שופטים להארכת מעצר. בעניין זה שואל יורי מור: "בספר השופטים – מה משמעות המילה 'שופט'? הכוונה לשופטים עתניאל, שמגר, שמשון בן מנוח. האם הם ואחרים היו שופטים במובן דיינים, שדנו בסכסוכים ומחלוקות בין בני ישראל באותה התקופה? או שאז משמעות המילה הייתה – מגיני עם לפני האויבים? קראתי בעיון את ספר השופטים – לא מצאתי אף הליך שיפוטי".

אכן, 'שופט', במספר הופעות מצומצם, הוא בתנ"ך מנהיג או מצביא. על עתניאל בן קנז נאמר "וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה". תרגום התנ"ך לארמית יונתן מתרגם שופטים ל'נגידין', כלומר מנהיגים, ולשימוש הזה גם עקבות בשפות שמיות נוספות. עם זאת רוב הופעות 'שופט' והפועל שפט מתייחסות בתנ"ך ישירות להכרעות דין, וזה גם משמעות הפעלים המקבילים בשפות שמיות רבות. אפשר להבין מכך ששיפוט היה אחד מתפקידיו המרכזיים של המנהיג, ובמקרים מסוימים השימוש הורחב להנהגה מדינית וצבאית. 

שופט בלי ביצים ותאי קופים

אירועי הזמן שופכים אור גם על הליך שגרתי והוא מעצר, ובעיקר 'הארכת מעצר'. השופטת (בחופשה) פוזננסקי-כץ לא אהבה את לחצי המשטרה להארכת מעצרים, אבל בקרב עבריינים שוררת דעה שהשופטים הם כלי בידי המשטרה, על פי הדימוי השאול "חותמת גומי". הכינויים לשופט המבטל את דעתו מול המשטרה הוא "שופט משטרה" או "שופט משטרתי", אבל יש גם כינויים בוטים יותר: שופטת, שהוא שופט זכר חלשלוש, או 'שופט בלי ביצים', ובפי עצירים ערבים: רג'וד בלא בייד. המעצר זוכה לכינוי 'ימים'. מי ש"האריכו לו ימים" או "קיבל ימים" נשאר במעצר. 

סביב בתי המעצר נוצר הווי לשוני עשיר. אבו כביר מכונה באירוניה מרה "קאנטרי קלאב", בעוד בית המעצר במגרש הרוסים קרוי "מוסקוביה" ובית המעצר בכלא ניצן "הילטון". חדרי המעצר בבית המשפט המחוזי בתל אביב מכונים "תאי הקופים", וחרך שדרכו ניתן לדבר עם עצירים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוא "חריץ הצעקות". "גבעת הצעקות" היא משטח מוגבה ליד אבו-כביר המשמש לשיחות בין העצירים וקרוביהם.

לא חותמת גומי. פוזננסקי-כץ // צילום: יהושע יוסף

הבית בוער, הפשפשים עוקצים

ועוד מחדרי המעצר, ניר חפץ התלונן על התנאים בתא ועל הפשפשים שעקצו אותו לאורך הלילה. החרקים האלה מכונים בשפת העבריינים בַּגבָּקים או פקפקים. פשפשים נמצאים בתחתית סולם החרקים. במסכת תרומות במשנה עוסקים בתרומה שיש להימנע מאכילתה: "שטעם טעם פשפש לתוך פיו, הרי זה יפלוט".

יש בלבול ידוע בין הפשפש לפרעוש. שניהם חרקים מוצצי דם, אבל הם שונים מאוד בצורתם ובאופן בו הם מוצצים את דמנו. הבלבול רב עד כדי כך שהמונח האנגלי flea market תורגם בעברית ל'שוק הפשפשים', למרות ש-flea הוא פרעוש. מקור הצירוף הוא בצרפתית, אך יש טענה שהוא הגיע מסוחרים סינים, שכינו את השוק הפתוח free market (שוק חופשי), אך העיצור R נשמע כעיצור L והשם כולו כ-flea market. הכדורלגן הטוב בעולם ליונל מסי, מכונה 'הפרעוש' על שום קומתו הנמוכה והרגלו לעקוץ את הקבוצה היריבה, אבל אוהדיו רואים בו פרעוש אלוהי.

פרעוש אלוהי. ליאונל מסי // צילום: REUTERS/Eddie Keogh

הפשפשים הם חרקים שהפכו סמל לסביבה מוזנחת. על מי שאירע לו אסון אבל הוא שמח כי האסון פגע גם באויביו אומרים ביידיש: "דאָס הויז ברענט – אַ נקמה די וואַנצן", הבית בוער – נקמה בפשפשים. גירסה באנגלית: אל תשרוף את ביתך כדי לגרש את העכבר. לכמה מגיבורי הפרשות האחרונות יאה האמרה "מי שהולך לישון עם כלבים קם עם פשפשים": עסקים או קשר עם אנשים מושחתים משחיתים גם את מי שאינו מושחת מלכתחילה. מקור האמרה בלטינית. הסברים מופרכים להתנהגות לא נאותה נקראים ביידיש: "אַ תּירוץ פֿאַר די וואַנצן", תירוץ המיועד לפשפשים. ובל נשכח את הסיכול הממוקד שערך חיים חפר לשמעון פרס בשיר "הפִּשפֵּש עלה למעלה" של רביעיית מועדון כאשר פרס התמנה לסגן שר הביטחון. היום שניהם ממשיכים לסגור חשבונות. למעלה.

אל תשרוף את ביתך כדי לגרש את העכבר // צילום: Getty Images/iStockphoto

עם ישראל מחדש חידושים

אתר פידבק הכריז גם השנה לקראת כינוס לשון ראשון ה-11 על תחרות לחידוש מילים בעברית. התבקשתי להיות השופט המכריע. לאחר מיון ראשון שעשו אנשי האתר עלו לגמר 20 חידושים, ונקבע הזוכה, והוא אופיר זרביב, שהציע שם עברי לדרך הריקוד החדשה הקרויה twerking ומתאפיינת בנענועי האגן. ההצעה של אופיר: עַכּוּזָזים. שם המתאים לאופי הארוטי-תזזיתי של הריקוד. מקור השם שנוי במחלוקת. יש רואים בו הרכב של twist+jerk, אבל הדעה הרווחת היא שזו הרחבה של work, שכן כך מעודדים את הרוקדים לבצע את הנענוע האינטנסיבי: work it.

שתי הצעות זכו לציון לשבח. שושנה בר חן, שזכתה בשנה שעברה במקום הראשון עבור הצעתה 'שיגגון' לשגעון הפארקור, הקפיצות מגג לגג, הציעה את 'עובד ושב' כצירוף עברי לביטוי שהתאזרח גם בין הישראלים 'רילוקיישן', ירידה מהארץ, בדרך כלל לצורך פרנסה ומקצוע. העובד, כידוע, לפעמים שב ולפעמים לא ממש. ציון לשבח נוסף ניתן להדר שלו על המילה צְנָנָה, שהיא כהגדרת הדר "רוח שמצננת אותך ביום חם".

שתי הצעות יפות אחרות הוצעו בתום לב אך מתברר שמישהו חשב על זה קודם. איתן סוסנקו כותב: "עד היום הכרנו בתפריט המסעדה את המושג 'מנת ילדים'. מהיום יש גם מנה לפעוטים/ות: טפ-ריט. המילה הומצאה אמש ע"י נועם בן התשע שהשתעשע במסדה עם תפריט ממוחשב שבו מקישים על מסך דיגיטלי לבחירת המנה וקרא למכשיר tup-טפרית, על פי tup, הקשה באצבע, ומשם המשיך לטפרית. טפרית, תפריט לפעוטות (ולילדים בכלל) הוא רעיון חביב במיוחד, אבל מסתבר שבמטרנה הגו אותו קודם והוא מופיע בפרסומיהם. גם 'אתמוליים' הנפלא, מילה חלופיל ל'שלשום' שאותה הציעה בתו בת התשע של יששכר איבשקובסקי מוכרת מחידושי ילדים קודמים.

נמרוד בראון כותב: "לְשַבְלֵד - ביטוי מהצבא הפירוש הוא לנקות/לצחצח ברמה גבוהה, ראשי תיבות של שיר של ריאהנה: shine bright like a diamond". יצירת פועל מראשי תיבות לועזיים, במקרה זה שיר פופולרי, היא מהלך נדיר. מסתבר שהפועל משמש אכן בצבא, וכבר מופיע במילון הסלנג הצבאי של ריקושט.

עוד הצעות יצירתיות: מִחדוש, לתופעה ההולכת ומתפשטת של upcycling = מיחזור + חידוש, שימוש בחומרים קיימים (מיחזור) ושדרוגם למשהו חדש ושמיש (חידוש), הציעה יעל גמרמן; שני גב מספרת: "אני ובן זוגי ידועים בציבור,. מאחר ואני שונאת את המילה בעלי, אישי זה פלצני מידי לטעמי, ובן זוגי זה ארוך מדי ברוב הפעמים, החלטתי לקרוא לו ”'ידועי'. זה קצר, חמוד ומעביר את המסר". רחלי פיש מציעה את המילה שיגפון, הלחם של שיגעון+אייפון שהיא כדבריה "המחלה בה חולים מכורי האייפון".

צריכים יועץ סתרים? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו