"לחיות בקטן": סאטירת מדע בדיוני מבדרת, אך מטיפנית

"לחיות בקטן", ארה"ב 2017

לאחר שיצר שורה של סרטי מסע מלנכוליים, צנועים ומוערכים ביקורתית, הבמאי אלכסנדר פיין ("דרכים צדדיות", "אודות שמידט", "נברסקה") לוקח פנייה חדה ומגיש את "לחיות בקטן" - סאטירת מדע בדיוני למבוגרים. התוצאה מוצלחת רק באופן חלקי.

בעתיד הלא רחוק, כך מספרים לנו, קבוצת מדענים נורבגית תמצא דרך לכווץ גופים חיים, ובעזרת הטכנולוגיה החדישה הזו המין האנושי יוכל להיאבק בבעיות שמאיימות להכחיד אותו (כמו צפיפות אוכלוסין, פערים חברתיים, אסונות אקולוגיים וכו').

בתוך כך, אנו פוגשים את פול סאפרנק (מאט דיימון) - כל־אדם אמריקני ששומר על ארשת פנים חיובית למרות מצוקותיו הכלכליות. לאחר מפגש עם זוג חברים ותיק, שהחליט לכווץ את עצמו ולעבור לגור בקהילה יוקרתית המיועדת לאוכלוסייה זעירה, גם פול ואשתו (קריסטין וויג) מחליטים לקחת סיכון ולהפוך לקטנים. אך עקב תפנית לא צפויה, פול מוצא את עצמו עובר את התהליך (הבלתי הפיך) לבדו.

כעת יהיה על פול המסכן לבנות לעצמו חיים חדשים בקהילת המכווצים שאליה הוא מצטרף. הוא מוצא עבודה חדשה, מנסה למצוא בת זוג חדשה, ופוגש את שכנו הנהנתן דושאן (כריסטוף וולץ המצוין). אבל המשמעות האמיתית לחייו - כמו גם האג'נדה האמיתית של הסרט - מגיעות מכיוון לא צפוי, בעקבות פגישה מקרית עם נוק (הונג צ'או), מנקה וייטנאמית חרוצה ופעלתנית שעובדת עבור דושאן.

הרעיונות שמניעים את "לחיות בקטן" מרתקים ובעלי פוטנציאל, והדרכים המשעשעות והיצירתיות שבהן פיין מציג אותם על המסך הופכות את החצי הראשון של הסרט למעניין, מבדר ומפתיע. אבל ברגע שהמנקה הווייטנאמית נכנסת לתמונה, היצירה מתחילה לאבד מקסמה. גם מפני שדמותה הלא מוצלחת של נוק נעזרת בסטריאוטיפים נחותים כדי להצחיק ולעורר סימפתיה. אבל גם, ובעיקר, מפני שהסיפור שמתפתח בעקבות המפגש שלה עם פול מתברר כמטיפני ולא מעניין.

מצד אחד, יש משהו מרענן בלראות סרט מדע בדיוני קליל ומושקע שמיועד למבוגרים. אך פיין לא מיטיב לנצל את התרחיש המקורי ומלא הדמיון שיצר, והאופן שבו הוא בוחר לפתור אותו רחוק מלהיות מספק. ל"אנט מן" זה לא היה קורה.

ציון: 6