סיוט בשמיים: הטייסים הפכו לעיוורים וקפואים

הייתה זו טיסה שגרתית בבוקר ה-29 לינואר. הטייסים במטוס הדו-מושבי "גרואלרEA-18G" של הצי האמריקני שייטו בגובה של 25,000 רגל, כ-60 קילומטרים מדרום לסיאטל. לפתע החלו נורות החירום להידלק: הצוות קיבל אזהרה שהמערכת השולטת בטמפרטורת תא הטייס ובלחץ התא, מערכת בקרת הסביבה, קורסת. תוך שניות, הטמפרטורה בתוך תא הטייס צנחה למינוס 30 מעלות צלזיוס, וערפל סמיך כיסה את מסכי המכשירים בשכבת קרח, מה שהפך את הטייסים לכמעט עיוורים לחלוטין.

הערפל בתא הטייס אילץ את הטייס ואת הנווט להיעזר בצוות מגדל הפיקוח כדי לעקוב אחר הכיוון והגובה שלהם. בעוד בקרי האוויר מעבירים הוראות לטייסים, אלה נאלצו להשתמש בבלוני החירום של החמצן לאחר שרמת החמצן בתא ירדה לרמות מסוכנות.

הטייסים הצליחו לנחות בשלום, ואושפזו. "הם סבלו מכוויות קשות של קור על הידיים, ובחלקי גוף נוספים", נכתב בדוח הפנימי של חיל הים האמריקני. דובר חיל הים אישר את התקרית, ואמר כי הצי מנסה לקבוע את הגורם לאירוע. "הטייסים טופלו עם הנחיתה, אחד מאנשי הצוות כבר נמצא במצב טיסה וגם השני צפוי להתאושש התאוששות מלאה. התקלה נמצאת בחקירה. לאחר השלמת החקירה, ייקבע חיל הים אילו פעולות נוספות נדרשות", אמר הדובר.

אבל התקלה הספציפית במטוס הגראולר היא אינה יתומה: בשנים האחרונות אירעו מספר תקלות דומות במטוסי הצי, "גראולר" ו"הורנט", ברוב המקרים - במערכת בקרת הסביבה. לפני כשנתיים, שני טייסים נפצעו קשה כאשר כיפת תא הטייס שלהם התפוצצה לרסיסים, עקב כשל במערכת לחץ האוויר. נראה שהמערכת, שהצי עצמו מתאר אותה כ"אוסף מורכב של תת-מרכיבים, שכולם חייבים לתפקד כדי שהמערכת תפעל בכללותה", עלולה לקרוס. מקורות בחיל הים האמריקני סבורים כי חלקים ישנים ונהלי בדיקה לא מעודכנים גרמו למערכת לקרוס, וכי כרבע מהתקלות בשעות טיסה, חלקן מסכנות חיים, נובעות ממערכת זו.

גם טייסי חיל הים לא מוכנים לעבור בשתיקה על יותר ויותר תקריות מסכנות חיים. באפריל האחרון, ביצעו טייסים של חיל הים "מרד" וסירבו לטוס, לאחר שטענו כי מפקדיהם מתעלמים מבעיות חמורות של כשל מערכת קיום החיים במטוס- T-45של חיל הים. מאז טייב חיל הים את המערכות במטוס הספציפי, אבל התקלות החוזרות במערכת קיום החיים גם במטוסים אחרים בצי, מדאיגים לא רק את הטייסים.