"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכת הנגד הושלמה: אין נציג אקטיביסטי

השרה שקד הבינה מהר שכדי לשנות את כיוון בית המשפט העליון, יש להביא כוחות אינטלקטואלים גדולים שיוכלו להתמודד עם מורשת ברק

,עודכן
ניצחון גדול של שקד // צילום: אורן בן חקון // ניצחון גדול של שקד // צילום: אורן בן חקון

בדיוק שנה לאחר סדרת המינויים הקודמת של שופטי בית המשפט העליון, בשעת לילה מאוחרת,צורפו שני שופטים חדשים, הפרופסורים אלכס שטיין ועופר גרוסקופף. בכך הושלם מהלך דרמטי באשר להרכב שופטי העליון. שישה שופטים חדשים ואין בהם נציגות להלך הרוח של האקטיביזם השיפוטי, שבחצי היובל האחרון גרם נזק משמעותי ביותר למשילות ולאורחות חיי החברה הישראלית.

הנשיא לשעבר אהרן ברק הסביר באריכות כי בחברה דמוקרטית תפקיד בית המשפט, בין השאר, ליצור גשר בין החוק הקבוע למציאות החברתית המשתנה ללא הרף. בשם העיקרון הזה בית המשפט העליון בהנהגת ברק יצר את המשפטיזציה בחברה, הפך את השיח משיח חובות לכלל לשיח זכויות לפרט, וקידם מהפכה חוקתית בלי שהיא הוכרה כמקובל במדינות מתוקנות.

אגב כך בית המשפט העליון ירד לתוך המגרש הפוליטי והפך להיות מעוז ותלפיות לחברי כנסת, לארגונים ולעמותות, שנכשלו בקידום תפיסות העולם שלהם בבית הנבחרים ובכלל הציבור. בשנים האחרונות הלכי הרוח השתנו, הנזק הובן והופנם, וכעת הגיע הזמן לבנות גשר חדש, איתן ויציב בין בית המשפט למציאות החברתית. ההנהגה הנבחרת - להנהיג והשופטים - לשפוט.

יישר כוח לשרת המשפטים איילת שקד שהבינה חיש מהר, שכדי לשנות את כיוון ספינת בית המשפט העליון יש להביא כוחות אינטלקטואליים גדולים ומרשימים כדי שיהיה אפשר להתמודד עם מורשת אהרן ברק. נדרש אומץ לב ציבורי להביא למינוי של פרופ' אלכס שטיין אל מול אוגדות הקהילה המשפטית המוכרת והמזוהה עם השמאל הליברלי. מעל כל במה הסבירו שהוא יורד, שאינו כשיר לשמש שופט, וברוח הימים האלה ניסו להדביק לו גם הטרדות מיניות. יש לשמוח שהניסיונות האלה כשלו ולקוות שהוא יצליח להחזיר את בית המשפט העליון למעמדו ההיסטורי. מעמד, בין השאר, שבו שופטים לאחר סיום כהונתם לא הופכים פרשנים בשירות השמאל בתקשורת וכאלה שמסבירים כמה הם מצטערים על פסקי דין שהם עצמם נתנו.

פרופ' עופר גרוסקופף, גם הוא כישרון משפטי בעל יכולות גבוהות. בעבודתו כשופט הוא עשה חיל ועורכי הדין שהופיעו בפניו היו מלאי תשבחות על נועם הליכותיו, מהירות תפיסתו, יעילותו וכישוריו המשפטיים. כתלמיד מובהק של דניאל פרידמן ומני מאוטנר, ללא ספק אינו שייך לקו האקטיביסטי.

בסוף שבוע שטלטל את הציבוריות הישראלית אפשר להודות על רגע של נחת, שבו בית המשפט העליון צועד לקראת שינויים נכונים וראויים למען תיקון חיינו במדינת הלאום של העם היהודי. נחת שצריכה להיות משותפת גם לשמאל וגם לימין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר