הפסדתי את הבנים ל"דבורה סקסית" - ואני סבבה עם זה

ימי הביניים, כלומר - חטיבת הביניים. מעיין השמנמנה, השטוחה והמחוצ'קנת מנסה בכל כוחה להיות יפה ומקובלת – אך ללא הצלחה. ואז מגיע חג התחפושות, יום של גאולה, הזדמנות פז להתייפייף ולהתגנדר באופן מיוחד, "לעלות על הנש" ולהעיף לבנים את הסכך.

אממה? אמא שלי, באמת אשה טובה בבסיס, ראתה לנכון לחפש אותי להיפית משנות ה-60. היא הלבישה אותי במכנס פדלפון שאלוהים יודע איפה מצאה, טי-שרט ענקית עם ציורים ברוח התקופה, סנדלים תנ"כיות ושרשראות מהמגירה של סבתא. להשלמת הלוק היא סירקה את תלתליי עד שהפכו לאפרו ענק, מה שגרם לכל צופה לחשוב שהשיער שלי לא פגש שמפו מעולם. וכך, מכוערת אפילו יותר משאני ביום-יום, הגעתי למסיבת פורים ענקית, מלאה במאות "דבורים סקסיות", דקיקות וגבוהות, מאופרות לחתונה, עם פן גולש, מחשוף עמוק, עקב גבוה ומיני פיצפוש.

מלקקות דבש. דבורה סקסית בתפקיד

אם רק היו אז ניידים, הייתי גוערת בהוריי להחזיר אותי הביתה מיד, אבל כל שנותר לי הוא להסתתר בצד ולהתפלל שהאדמה תבלע אותי. ובכל פעם שדבורה יפה או קאובוי חתיך ניגשו לשאול אותי למה התחפשתי, מתתי קצת מבפנים.

החלום שהחתיך של השכבה (או אפילו סתם בן כלשהו) ירוץ אחרי כל היום ויתיז עלי קצף בעוד שאני צועקת "די די תפסיק" ונצחקק ונאהב לעולמים - נמוג כלא היה. הבנים רצו אחרי הדבורים.

בוכייה ועלובה חזרתי הביתה. אמא, שהמתינה מרוגשת לשמוע מחמאות, חטפה צעקות. ווע ווע איזה צעקות. היא שאלה "מה את רוצה, להיראות כמו כולן?!" ואני עניתי "כן!!!".

היא לא הבינה למה, הייתי כל כך יפה בעיניה. היא הייתה משוכנעת שהאיפור של הבנות האחרות מוגזם, ולא האפרו שלי, היא הייתה נחושה לשכנע אותי שהן צריכות להתבייש, ולא אני, היא הסבירה שלמשוך את הבנים באמצעות מיני ומחשוף זה זול ולא בשבילי, שאני חכמה ומוכשרת ושזו המרכולת שעליי להציג, שהתחפושות שלי גזעית (הציטוט במקור) ומיוחדת. "לא גידלנו אותך להיות עוד אחת בעדר".

חשבתי לעצמי שזה שיח חירשים, שהיא זקנה ומיושנת ולא תבין בחיים. אבל תכלס, זו אני שלא הבנתי. כן, זה קשה לילדה בכלל, ולמתבגרת בפרט, להיות או להרגיש שונה. כל הורה למתבגרת ודאי נקרע בין הרצון שלה להיות "סקסית", כמו כולן, לבין קול פנימי שאומר שזו לא מהות החג ושזה לא בשבילה. אם אתם מאלה, אז דעו שעם הזמן והשנים אני מאוד מאוד מודה להוריי, שתמיד סימנו לי דרך אחרת. בדיעבד, הם עשו אותי פחות דבורה ויותר דוברת.

זה לא שאני "רבנית", כן? להפך, אני בעד שנשים ישוויצו במה שבא להן, הרי לא חשבתי פעמיים לפני שהתייצבתי בביקיני מול כל האומה. אני פשוט חושבת שיש הרבה דרכים לחפש נערה באופן מחמיא מבלי שכל כולה תשדר סקס. אמא שלי לא הצליחה לאזן בין השניים, אבל הבנתם את הנקודה: פורים זה ה-יום להיות מישהי אחרת, השאלה מי ומה את רוצה להיות.

ויודעים מה? לא רק בפורים, בכל ימות השנה.