מליברפול עד טקסס: מסביב לעולם ב"מכת בכורות"

Dodies | Won't Last

ה-Dodies (יוני אביטן ורן אהרונסון), מגדירים את המוזיקה שלהם כ"גאראג' מדברי, כיפי ועוצמתי", ותכלס', קשה למצוא הגדרה מדויקת יותר לדואו מדרום הארץ, שטס להקליט את המיני-אלבום הראשון שלו באוסטין, טקסס, באותו אולפן בו הקליטו הביצ' בויז מצד אחד וג'סטין ביבר מצד אחר לגמרי. 

אבל חוץ מהשמש והכיף, רובד נוסף קיים במוזיקה של הדודיז, כהה ואישי יותר, שמתבטא יפה בקליפ לשיר "Won't Last", שצולם בטייקים בודדים ותלושים. הסרטון, שמובא מנקודת המבט של יוני הסולן, לוקח את המאזין לטיול בין ימים שנמשכים לשום מקום, שיירי מסיבות שאין לדעת מתי התחילו, פאבים רוויי נחמה שמהווים נקודות בריחה ומוצא כאחת, ואולפן שבו כל החוויות האלה מתנקזות לשירים.

Dodies // צילום: עדן זמר

Verge Of Darkness | גיל גיירמו

הסינגל שלפניכם יושק מחר (ה') בהופעה ב...ליברפול, ולמעשה מוגש לכם כאן בבכורה בינלאומית.

גיל גיירמו הישראלי גר בעיר האנגלית ולומד במוסד האקדמי לאמנויות מיסודו של פול מקרטני, אך השיר Verge Of Darkness נכתב עוד כשלמד המוזיקאי בבית הספר התל אביבי למוזיקה Muzik ז"ל. "כתבתי את השיר בשביל זמרת אחרת במשימת כתיבה שבה חולקנו לזוגות, לאחר שהאזנתי לשירים שלה. אחרי הקורס הבנתי שאני רוצה להמשיך לפתח את השיר", מספר גיירמו, שהמשיך לעבד את השיר לעצמו עם המפיק עמאן חאן, במסגרת לימודיו באנגליה.

המוזיקה של גיירמו, משופעת השפעות מכל רחבי תבל. ידו של המפיק האתני חאן מורגשת ברקע המצטלצל בנועם, השנים באנגליה חלחלו לצלילים הנוגים והתחברו למוזיקאים אותם שמע היוצר בילדותו, המבטא החצי-ישראלי א-לה-גבע אלון של גיירמו הוא שורשיו בלבנט והטיולים הרבים שלו בעולם הביאו ניחוחות סותרים, כמו בוסה נובה ופסיכדלית פופ, בהרמוניה מושלמת אל תוך השירים.

גיל גיירמו // צילום: Jennifer Rawlings

I Want A Little Sugar In My Bowl | הגר לוי

גם הגר לוי לוקחת אותנו לארה"ב, למחוזות קרירים וחמים, מחאתיים וג'אזיים, הכל בבת אחת. היום, ה-21.2.18, הוא יום ההולדת ה-85 של נינה סימון, אחת מהקולות החשובים ביותר במוזיקה האמריקאית ובכלל. השנה, 15 שנה לאחר מותה, יכבדו את זכרה עם כניסה להיכל התהילה של הרוק.

את מופע המחווה לסימון, השיקה לוי כבר בשנה שעברה, במסגרת פסטיבל הבלוז של תל אביב, וכעת היא תעלה אותו במסגרת פסטיבל Ladies First של הזאפה, בהופעה מיוחדת בלבונטין 7 בתאריך 15.3.18. האינטרפרטציה של לוי לא חודרנית מדי, מאפשרת הן לקולה הנעים לזרוח והן לסימון להמצא עדיין חזק בין הצלילים, ומהווה אבן דרך יפהפייה נוספת בקריירה של היוצרת המצוינת.

הגר לוי // צילום: אורית פניני

קלאודיה | דור המבול

אל להקת "דור המבול" הגעתי באמצעות פוסט תמים בקבוצת פייסבוק, בו הזמנתי אמנים לשלוח לי שירים שלהם ישירות, ללא תיווך של יח"צ. הגוד ווייבז של "דור המבול", עברו אלי בקרניים ישירות, עוד בטרם הספקתי להאזין לשירים של ההרכב, רק באמצעות התכתבות עם חבר הלהקה בר אלפנדרי. המוזיקה של הלהקה השלימה את התמונה ועשתה תיאבון לעוד.

מדובר בלהקה שעשתה הכל נכון – חרשה את המדינה בהופעות, צברה קהל מעריצים קטן אך נאמן, הביאה את בנואה נחייסי וטל רונן להפיק לה שירים, פיזרה לחמה ברשתות החברתיות ובכל מקום שצריך, הספיקה לחמם אמנים כמו מוקי וגיא ויהל, או במילים אחרות – עבדה קשה מאד כדי להגיע לרגע בו תשיק בשמחה מהולה ברסיסי חיים את האי.פי. הראשון שלה בישראל, ואת הסינגל השני שלה במדור "מכת בכורות".

כמתבקש מכל הנאמר לעיל, "קלאודיה" נכתב כבר ב-2013, ורק כעת הוא רואה אור. כמו הדרך שעברה הלהקה, השיר ספוג בתשוקה (גם לבחורה תכולת העיניים עליה נכתב השיר אבל גם למוזיקה), בזיעה ובחיוך שמגיע עם כיבוש פסגה שעמלת קשה כדי לטפס אליה.

דור המבול // עטיפת הסינגל טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו