"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות סרטון עדן בן זקן: וועדת המדע דנה בפגיעה בפרטיות מהתקנים מקוונים

הסרטון של עדן בן זקן שהופץ בימים האחרונים ברשת, העלה מחדש את הסכנה לפרטיות ובעיות האבטחה המובנות בהתקני בית חכם

,עודכן
עדן בן זקן, מנפגעות מצלמות האבטחה, צילום: לירון מולדובן

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (שני) דיון על האתגרים והסיכונים שמציבה המציאות החדשה של חפצים המחוברים לרשת, המאפשרים פגיעה בפרטיות ובאבטחת מידע, זאת בעקביה של פרשת הסרטון שלעדן בן זקןשפורסם ברשת בימים האחרונים.

את הישיבה פתח ח"כ אורי מקלב באומרו: "מה שהיה פעם רעיון דימיוני, הפך כבר להיות למעשי, וטכנולוגיות רבות כוללות פונקציות שונות, אשר מביאות עימן תופעות והשלכות בעייתיות שלא בהכרח ידועות לכל מי שרוכש את המוצר. יש פרצות אבטחה וחוסר הגנה שמחייב אותנו לעסוק בכך. אנחנו כגוף מפקח על עבודת הממשלה באים לבדוק כיצד נשמרת זכותו וצנעתו של הפרט ומה אופן השימוש שנעשה באוסף המידע הנקלט במכשירים הללו".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

ח"כ רויטל סויד אמרה: "זכות היסוד לפרטיות חייבת להיות מעוגנת בצורה רצינית. היכולת שלנו כרגולטור הוא לפעול בכמה מישורים בנושא פרצות האבטחה במכשירים הביתיים, וכן בסרטונים כפי שחוו עדן בן זקן, שרון פרי ועוד רבים אחרים שזה לא הגיע לתקשורת. קיים חוק הסרטונים ובו יש עונש מאסר גם עד חמש שנים, אבל המציאות היא שאנשים מגישים תלונות בנושא ועדיין לא הוגשו כתבי אישום ".

טליה פלד קינן, מגישת התוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10 שערכו תחקיר בנושא, סיפרה בדיון: "אין לאנשים מושג מה הם מכניסים הביתה. עניין נוסף מטריד באיסוף המידע הוא שאף אחד מהיצרנים שפגשנו, לא התחייב שלא יסחר במידע שאוסף המכשיר הביתי החכם".

קובי הירש ממערך הסייבר הלאומי, הסביר: "כשאנו מדברים כאן על אתגרי ה-IoT; אין מדובר רק על פרצות אבטחה בלבד, זה גם סיכון בחיי אדם. יכול מישהו מרחוק לכוון תאונה ברכב חשמלי, להצית אש בבית של מישהו אחר ועוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר