"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופטי בג"ץ תוהים: האם המאגר הביומטרי נחוץ?

בדיון שהתקיים בבג"ץ בבקשה למחיקת המאגר הביומטרי, ביקשה המדינה להגיש מידע חסוי המעיד על נחיצותו

,עודכן
בית המשפט העליון. לממשלת מעבר אסור למנות?, צילום: אורן בן חקון

בדיון בבג"ץ בעתירה נגד המאגר הביומטרי שהתקיים היום (שני), ביקשה המדינה להגיש מידע חסוי שיעיד על נחיצות המאגר, והשופטים קבעו כי בתוך 30 יום יוגש לעותרים תקציר של המידע החסוי ואלה יחליטו אם המידע יוצג לבית המשפט. השופטים קבעו כי לאחר מכן בכל מקרה תינתן החלטה בנושא.

במהלך הדיון בעתירת התנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר הביומטרי, תהה הרכב בית המשפט העליון מדוע המדינה מתעקשת לקיים מאגר של תמונות פנים וטביעות אצבע, כאשר מדובר בדמוקרטיה המגנה על זכויות אדם ואזרח. עוד תהו השופטים האם יש צורך בכזה מאגר, בהתחשב באופיה של המדינה. השופט יצחק עמית שאל, כיוון שמדובר במדינה המכבדת את חירויות אזרחיה, האם לא ראוי לאפשר לתושבים לבחור אם להצטרף למאגר הביומטרי או לא.

"נשאלת שאלת יסוד, מדוע צריכים את זה בכלל?", שאל השופט עמית. "האם לא יצרת כאן בעיה גדולה יותר?" עוד הוסיף השופט עמית והקשה: "השאלה היא האם לא צריך לחזור לתחילת ההליך. למה שלטון מרכזי צריך לאסוף מידע? יש כאן חשש של מראה שחורה. האם החשש של הרכשה כפולה שווה את כל זה? הרי אירגוני ביון יוכלו כבר היום לזהות (אזרחים - א.ג.). האם כל המאגר שווה בשביל סתם נוכלים קטנים?", תהה עמית בדיון.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

השופט ניל הנדל הוסיף ושאל: "האם זה ייחודי לישראל אותה ההצטרפות למאגר? אולי צריך שמי שירצה יצטרף ומי שלא, לא. אומרים לנו שזה לא המצב במדינות אחרות. אז יצאתם לפיילוט ואולי עדיין צריך את הוולונטריות. אולי תן לאזרח להחליט ואז אף אחד לא יבוא בטענות". עוד הוסיף השופט: "גם בנושא של איכות הסביבה אמרו לנו צריך ללכת עם הטכנולוגיה ,אבל רצנו מהר מידי. אז יכול להיות שכל ההליך מתקדם מהר מידי, אז תן לאזרח להחליט".

עו"ד אביטל סומפולינסקי שייצגה בהליך את הכנסת הודתה כי אכן המאגר פוגע בפרטיות: "עצם אגירת צילומי הפנים היא פגיעה בפרטיות. אנחנו מסכימים לכך".

עו"ד יהונתן קלינגר, אשר ייצג את התנועה לזכויות דיגיטליות בדיון אמר, כי "ראינו היום כי בית המשפט העליון קשוב לזכות לפרטית. בית המשפט הכיר בערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ואנחנו מאמינים, כי בהמשך העתירה הוא יפסוק כי יש לבטל את המאגר הביומטרי".

פרופ' קרין נהון, מהעותרים לבג"ץ: "המדינה לא הצליחה להוכיח נחיצות המאגר הביומטרי. יש חשיבות עצומה להמשיך להיאבק כדי למנוע סכנה בטחונית לאזרחי ישראל וסכנה אישית לכל אחת ואחד מאיתנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר