"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוצה אהבה? לך ללונה פארק

הוכח מחקרית: אנשים נוטים להתאהב בבני המין השני כשהם שרויים במצב של פחד, סטרס או עוררות רגשית. לתשומת ליבכם

,עודכן
כך תגרום לה להתאהב בך // צילום: Getty

בניסוי מפורסם של הגשר התלוי של Dutton and Aron, גברים שפגשו אישה זרה שפנתה אליהם לאחר שצעדו על גשר גבוה מאוד, מתנדנד ומפחיד מעל תהום סלעית בעומק של 70 מטר, חשו משיכה כלפי האישה ורצו בקרבתה גם זמן רב אחר כך.

באופן דומה, כשאנשים חשים עוררות גופנית בשל סיטואציה מעוררת אחרת, הם עשויים לייחס את העוררות הזו לאדם מהמין השני שנמצא אתם שם, אפילו במקרה.

התופעה של פירוש מוטעה של מצבים מכונה בפסיכולוגיה ייחוס מוטעה של עוררות, והיא הוכחה בשורה של מחקרים שהוכיחו שוב ושוב שמצב שמעורר פחד או עוררות גופנית אחרת יכול להוביל אותנו להתאהב במי שנמצא אתנו בסיטואציה. סרטי אימה, למשל, הליכה על פי תהום, באנג'י וספורט אתגרי ומסוכן אחר, ועל פי מחקרם של מסטון ופרוליך אפילו רכיבה ברכבת הרים בלונה פארק.

הדופק המואץ, הנשימה המהירה, העיניים הפעורות, לחץ הדם שעולה, שצף הדופמין והאדרנלין – התגובות הגופניות האלה נגרמות כתוצאה מפחד, אבל גם כתוצאה מעוררות מינית.

גם סרט אימה זו אופציה טובה // צילום: Getty

הנפש שלנו לא תמיד יודעת לזהות ולאבחן מדוע הגוף שלנו מגיב כך, וכשהיא נדרשת לפענח את מצבינו הגופני, היא עשויה לפרש זאת באופן מוטעה, בעיקר אם נמצא לצדנו בן המין השני. אנחנו נאמין שהוא זה שמעורר בנו את התחושות המרגשות הללו ולא הסיטואציה עצמה.

הרשמו לניוזלטר שלנו - כל מה שמעניין, מרענן ומעורר השראה – במקום אחד

הטרנדים החמים ביותר באופנה, עיצוב ואורח חיים בריא. הצטרפו!

אבל לא רק דברים מפחידים עשויים לגרום לנו להתאהב במי שחולק אותם אתנו, אלא גם אירועים מעוררים אחרים. זה יכול להיות הימצאות בסביבה חדשה, מוזרה או מאתגרת, נטילת סמים, השתתפות במשחקים תחרותיים וספורט.

נמצא שאחרי שאנחנו עושים פעילות גופנית, ובעיקר אחרי משחקי ספורט תחרותיים אנחנו מתעניינים יותר בבני המין השני ומעריכים אותם באופן חיובי יותר, בעיקר את אלה שחלקו אתנו את החוויה.

מסתבר שגם מוסיקה יכולה לעורר התאהבות. מוסיקה ידועה כאקט של חיזור הודות ליכולות שלה לעורר טווח רחב של רגשות. במחקר עדכני של מנואלה מרין ועמיתיה נמצא שעוררות שנגרמת לאנשים כתוצאה ממוסיקה טובה עשויה להתפרש אצלם כמשיכה למין השני.

אגב, מחקרים מראים שהמשיכה וההתאהבות יכולים להיווצר במצבים מעוררים עבור שני אנשים זרים (או בדייט ראשון) אבל גם בין זוגות קיימים, ואפילו ותיקים.

אז איך נוכל להיעזר במידע הזה? עכשיו, כשאנחנו יודעים שפחד ועוררות גופנית מעלים את המשיכה שלנו, נוכל לנסות לקבוע דייט בסרט אימה, לקחת את בן או בת הזוג לחדר בריחה, אפשר לעשות אתם הליכות מהירות, ריצה, או כל סוג ספורט אחר, ועדיף אתגרי (או לפחות תחרותי), ואפשר גם סתם לשים מוזיקה קצבית מעוררת, ולרקוד ביחד. ומנגד, רצוי לא לעודד את בת הזוג לרוץ כל בוקר עם הידיד שלה, ואת בן זוגך לעשות עם ידידתו באנג'י.

הכותבת הינה דוקטור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה, מחברת הספרים "לדעת אהבה", "זוגיות: מדריך למשתמש" ו"הורות ללא מסכות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר