"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם נמצאה בדיקת דם שתוכל לגלות אוטיזם?

חוקרים באוניברסיטת וורוויק סבורים שמצאו קשר בין שאריות חלבון בדם לבין אוטיזם • הבדיקה עשויה לאפשר גילוי מוקדם של ההפרעה

,עודכן
מהירות בפיענוח בדיקת דם, צילום: GettyImages

חוקרים מאוניברסיטת וורוויק שבאנגליה, פיתחו שתי בדיקות חדשות, אחת בדם ואחת בשתן, שיכולות לזהות מוקדם יותרהפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

הבדיקות מתבססות על מחקרים קודמים שמצאו קשר בין שאריות חלבון בפלסמה של הדם לבין הפרעת האוטיזם. בדיקות כאלהיאפשרו גילוי של אוטיזם בגיל מוקדם, ויאפשרו למשפחות עם ילדים אוטיסטיים להיערך, לזהות ולטפל בילד בשלב מוקדם יותר.

המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Autism, מאשר מחקרים קודמים שמצאו קשר בין שינויים בחומצות אמינו, אבני הבניין של ה-DNA, לבין הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

את ההפרעות האלו ניתן לזהות כאמור בשאריות חלבון בפלסמה של הדם, כתוצרי לוואי של שני תהליכים שונים חמצון וסכרור (גליקציה), שתיהן עומדות בלב הבדיקות שפותחו. החוקרים בחנו דגימות שתן ודם משתי קבוצות: קבוצה של 38 ילדים שאובחנו כאוטיסטיים, וקבוצת ביקורת של 31 ילדים נורמליים שלא אובחנו על הרצף האוטיסטי.

את הדגימות ניתחו החוקרים עם תוכנת בינה מלאכותית שפותחה לשם כך, והתברר כי ניתן לזהות שינוי כימי מובהק בין שתי קבוצות הנבדקים. לדברי החוקרים ניתן יהיה ניתן עם בדיקות נוספות לחשוף פרופילים ספציפיים של פלסמה ותרכובות בשתן, כמעין "טביעות אצבע" של תרכובות המעידות על שינויים מזיקים לשיפור האבחון האוטיסטי.

יש לציין כי החוקרים עדיין לא יודעים מדוע הפרעת האוטיזם מתפתחת ברוב המקרים. אמנם בכ30-35 אחוז מהמקרים יש ככל הנראה השפעה גנטית, אולם נראה כי אין עדיין נוסחה מוחלטת לניבוי האםילד ילקה באוטיזם. המחקר של אוניברסיטת וורוויק מחזק את היכולת לגלות אוטיזם באמצעות סמנים ביולוגיים בגיל מוקדם, ולטיפול עתידי אפשרי טוב יותר בלקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר