"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"יש פה אנשים מתים": ההתכתבות מלב התופת

בן היה נצור בכיתה • ההתכתבות עם אביו חושפת את רגעי הפחד • "תדבר איתי", כותב האבא, ובנו עונה: "אל תתקשר. אני אוהב אותך"

,עודכן

עדות חדשה מהתופת: "אלוהים אבא, יש אנשים מתים. אני בטוח" בהתכתבות מרגשת נחשפים רגעי האימה הגדולים שלהטבח שהתבצע בבית הספר התיכון בפארקלנד פלורידה. בן ,תלמיד ישראלי-אמריקאי בן 15.5 שהיה נצור בתוך הכיתה שלח הודעות להוריו המודאגים. "יש ירי בבית הספר שלי" הוא כתב לאביו, "אסור לנו להשמיע קול, אל תתקשרו אלי".

על פי הוריו, בן איבד את אחד מחבריו בטבח הנורא. הוא עדכן את הוריו כי הוא נמצא במקום בטוח אך הוסיף "זה הדבר הכי מפחיד בעולם, אבא. אני אוהב אתכם גם".

לבנת, אמו של בן סיפרה כי המשפחה מתגוררת בפארקלנד כ- 17 שנים וכי "זו שכונת פרברים הכי שקטה שיכולה להיות, כולם פה אנשים אמידים הבית הספר הוא אחד הבית ספר של תיכון הטובים באזור. הבן שלי לומד בכיתה ט' באותו בניין שקרה בו אירוע הירי, הוא היה בקומה השלישית".

"הם שמעו את האזעקה אבל בכיתה שלו לא התייחסו לזה בכובד ראש, הם ניצלו כי הם לא יצאו החוצה. כשנשמעו יריות דלתות הכיתות ננעלו והבן שלי היה במקום בטוח. כשזה נגמר התלמידים יצאו החוצה בידיים על הראש כפי שציוו עליהם, הוא ראה מראות קשים, גופות של בנות מדממות על הרצפה ועליהם פרחים ודובונים שקיבלו ליום האהבה"ף סיפרה האם.

לבנת הוסיפה כי עברו עליה דקות של חרדה שנראו כמו נצח: "ניסיתי ליצור קשר עם הילד והוא לא ענה, מהרגע שזה קרה עברו סך הכל 8 דקות עד שהוא יצר איתי קשר בראש שלי זה היה נצח. חיכיתי לו בחוץ עד שהוציאו את הילדים אלינו זו הייתה זוועה כל הילדים בכו מזועזעים ראיתי ילדה מלאה בדם של ילדה אחרת ממש מטורף".

צילום: AFP

צילום: AP

צילום: AP

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר