ההדחה של הפועל ירושלים שלשום בחצי גמר הגביע לא באה בהפתעה - היא נראתה כבויה, שבעה וחסרת פתרונות מקצועיים. האלופה פגשה את הפועל חולון עם שלושה זרים, ללא קורי וולדן השומר הפוטנציאלי היחיד לג'רום דייסון, בעוד היא עלתה עם חמישה כאלה, כולל טורנס קינסי (אגב, גם במשחק הראשון הקבוצה עם שלושה זרים, מכבי אשדוד, היתה טובה יותר, לתשומת לב כל חורשי הרעה של הכדורסלן הישראלי).
"לא הגענו מוכנים מנטלית ומקצועית", היטיב להסביר אתמול המנכ"ל גיא הראל בראיון בתחנת רדיו את הדחתה של האלופה. אבל לא רק לחצי גמר הגביע האדומים מהבירה הגיעו לא מוכנים, אלא גם לעונה כולה.
בעוד לחולון היו רק שלושה ימים להתכונן למשחק הגורלי, לירושלים היו לא פחות משמונה ימים להכנות. מעבר לכך, למודי מאור היה יתרון פוטנציאלי גדול בצבע עם רוברטס והאוול, יתרון פיזי ברוב העמדות וגם יתרון הניסיון - רוב שחקני ירושלים חוו את המעמדים האלה, לעומת גיא פניני אחד בחולון.
חוסר הניסיון אכן ניכר תוך כדי המשחק של חולון, שהלכה לאיבוד מפתיחת הרבע השני ועד אמצע הרבע השלישי - פרק זמן שבו קלעה תשע נקודות בלבד. משכונת החיים שנבנתה בחולון נשארה באותן דקות רק השכונה. נכון, מאמצע הרבע השלישי גלן רייס ג'וניור השתלט על המשחק, אבל איפה התגובה ממול?
מאמן גדול אמר פעם שכשלא הולך, צריך לעיתים לזרוק הכל על המגרש במשחק נוקאאוט. ובכן, לאן הועלם יותם הלפרין? אז נכון שהלפרין לא מצוי בכושר טוב, אבל הוא לא היה בכושר טוב גם ב־20 בדצמבר בנהריה כאשר נזרק למגרש במינוס 13 והציל לירושלים את העונה עד אתמול. אל תאמינו לכך שלא היה לו מאצ'־אפ הגנתי. הוא לא יכול היה לשמור על שלומי הרוש? או על גיא פניני (שאז היה מוריד אותו לצבע ואולי חוסך לירושלים כמה שלשות)?
דייסון הזר היחיד שימשיך?
הכישלון שלשום, שמתחבר לקטסטרופה באירופה, יאיץ כנראה את תוכניות המהפכה בירושלים שמתוכננות לקיץ. בינתיים, העונש לשחקנים של הקבוצה הנוכחית הוא שלושה חודשים לשחק על כלום, וכאשר יש רק מה להפסיד.
המהפכה הגדולה צפויה בסגל השחקנים, והמטרה היא להעמיד סגל אתלטי, צעיר ורעב. ג'רום דייסון יהיה כנראה היחיד מבין הזרים שימשיך, ולגבי הישראלים קיימת עננות גבוהה. עם זאת, מי שמסומן כרכש על ידי ראשי המועדון הוא חואקין שוכמן מגלבוע/גליל, שמסמל את הקו שאליו חותרים בירושלים: צעיר, רעב, אתלט ושחקן הגנה מצוין.
דייסון בפעולה. נקודת האור היחידה // צילום: אלן שיבר
מודי מאור מוערך (יתר על המידה?) בקרב ראשי האלופה, אך יחזור כנראה לעמדת עוזר המאמן. מאור, צריך להודות, עובד קשה, אבל במשבר שאליו נקלעה הקבוצה היא היתה צריכה מפקד מיומן ובעל ניסיון בפתרונו.
חלומות היורוליג ייגנזו כנראה לעונה נוספת, וירושלים תשתדל להעמיד בתקציב דומה לזה של עונה הנוכחית (כ־40 מיליון שקלים פלוס) קבוצה חזקה, שתנסה להגיע לשלבים המאוחרים ביורוקאפ. להבדיל מעונות דומות בתחילת העשור, שבהן הקבוצה קרסה באירופה ובארץ ואי הוודאות הכלכלית השתלטה על המועדון, החזון של אורי אלון והנתינה שלו משרים ביטחון שהפועל ירושלים תחזור טובה יותר בעונה הבאה.
לא נכלל בהמלצות
בליגה שממנה הגיע נבן ספאחיה למכבי ת"א - האן.בי.אי, כמובן - הוא היה מקבל כבר אתמול עונש כזה או אחר.
ההתפרצות שלו שלשום לעבר השופטים, שלוותה בתנועות ידיים מאיימות ובקללות בשפות שונות, הביכה אפילו את אנשי מכבי, ואלמלא תושייתו של המנהל עמי ביטון והצעד הראשון שלו, אין לדעת איך זה היה מסתיים. אבל במוסדות השיפוטיים שלנו אוזניים להם ולא ישמעו, עיניים להם ולא יראו.
לפני כחודש הורחק לשני משחקים ג'רל מקניל מהפועל ת"א, אחרי עימות עם השופט דן ילון, שבמהלכו ניסה לקפוץ ולפגוע בשופט. במקרה שלו לא רק שהשופט כתב דו"ח, אלא גם התובע דרש את סרטי ההקלטה.
טוב עשה גילי כהן שהרחיק את ספאחיה, אבל מקרה כזה לא יכול להסתיים רק בשתי עבירות טכניות, ועוד במעמד שבו זה נעשה. אבל השופטים לא שמעו, ובכדורסל אין נוהל של העמדה לדין על סמך וידאו.
נבן ספאחיה מאבד את זה. ב-NBA זה לא היה עובר // צילום: אלן שיבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו