"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו”ח מדאיג: "המשאבים הימיים של ישראל נזללים"

המשרד להגנת הסביבה: סכנה גוברת למגוון הביולוגי • החדשות הטובות: האוויר מזוהם פחות מבעבר • השר זאב אלקין: "הבדיקה מחדדת את האתגרים שעומדים בפנינו"

,עודכן
צילום: משה שי // אסדת קידוח (אילוסטרציה)

"אחרי שהפעילות הכלכלית זללה את משאבי הטבע ביבשה, היא עוברת למשאבים הימיים"; אלו הממצאים העגומים העולים מדו"ח מצבהסביבהבישראל, המסכם עשור של שינויים סביבתיים.

דו"ח עומק שלהמשרד להגנת הסביבה,המתאר את מצב הסביבה בישראל ואת המגמות שנצפו בה לאורך השנים האחרונות, מעלה כי השנים האחרונות אמנם אופיינו בעשייה חשובה למען ענייני הסביבה, אך הדרך לסביבה טובה יותר היא עוד ארוכה ומאתגרת. לצד השיפור היחסי בסוגיות דוגמת מצב זיהום האוויר מתחבורה ואיכות המים בנחלים, עולים אתגרים מהותיים ביחס למחיר הפעילות הכלכלית בים ובסוגיית הפגיעה במגוון הביולוגי.

כך, למשל, חל שיפור צפוי ביעילות מנועי הבעירה בכלי רכב ובאיכות הדלקים לתחבורה, שגרמו לירידה בזיהום אוויר מתחבורה. מגמה נוספת היא שיפור איכות המים בחלק מהנחלים, שנבע משיפור טיפול בשפכים ומניעת הזרמתם לסביבה ללא טיפול. לצד זאת, הדו"ח מורה על הצורך להשלים את המלאכה, לבנות מתקני טיפול בשפכים ולשדרג את הקיימים. זאת ועוד, הדו"ח מדגיש כי לא מבוצע כיום טיפול מתקדם להסרת שאריות של תרופות, הורמונים ומוצרי היגיינה.

פקק תנועה (אילוסטרציה) // צילום: יהושע יוסף

תחום שלא נחזה הוא הפעילות הכלכלית האינטנסיבית בים. המעבר לכריית משאבים במרחב הימי מעיד על ההצלחות הטכנולוגיות בנושא, ובהן התפלת מי ים, גידול דגים בבריכות בים וקידוחי גז טבעי ונפט במים עמוקים. עם זאת, מחברי המסמך מדגישים את העלייה "בניצול מקורות ומשאבים ימיים דומים או חלופיים לאלו הנמצאים ביבשה" - משאבים שהיו זמינים ביבשה או בחופים וכבר כילינו אותם או פגענו בהם, דוגמת דגה ומי תהום, או שאנו מתקשים לייצרם, דוגמת אנרגיה מפחם וממקורות מתחדשים, מוחלפים או מושלמים בשנים האחרונות במשאבים שמקורם בים.

הדו"ח מציין כי יש לתת את הדעת על כושר הנשיאה של הסביבה הטבעית ומשאבי הטבע ביבשה ובים ביחס לגודל האוכלוסייה, על השלכות מגמת הצרכנות הגוברת ועל אופי מנועי הצמיחה העתידיים של ישראל. בעיה נוספת גדלה והולכת נוגעת לסוגיית המגוון הביולוגי. קצב פיתוח מואץ ושינוי ייעוד קרקע מהווים עליהם איום, וניכרת סכנת הכחדה של מינים רבים. נוסף על כך, גדל האיום של חדירת מינים פולשים לישראל, וכך גם ההשפעות של שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

לדברי מדענית המשרד, ד"ר סיניה נתניהו, שהובילה את הדו"ח: "הלחצים והתחרות על המשאבים ביבשה ובים בישראל ובמדינות רבות אחרות נובעים, בין השאר, משאיפה לצמיחה כלכלית לאומית ומרצון לרווחה אישית. אנו עדים לעלייה בביקוש למוצרי צריכה, דבר שיגביר את סך הייצור, ובעתיד את סך הפסולות. הצמיחה הכלכלית והצורך לספק את הביקושים הגוברים מלווים בפעילות כלכלית זוללת משאבי טבע ועתירת פליטות לסביבה, דבר הפוגע בנכסי הסביבה ובמשאבי הטבע".

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הוסיף כי "הדו"ח מאפשר לנו להביט אחורה ולבחון הישגים שיש לשמר, וגם מחדד אתגרים העומדים בפנינו, כמו למשל בתחומי הפסולת ושמירת המשאב הימי".

מור גלבוע, מנכ"ל "מגמה ירוקה": הנתונים שהתפרסמו הבוקר בתחום זיהום האוויר, מהווים לצערנו מצג שווא ואינם משקפים את המציאות החמורה בנושא. אחד ממקרי הבוחן הוא מצב זיהום האויר בחיפה ובקריות, שם קיימים גורמים נוספים, בעלי השפעה מכרעת על איכות האוויר שכלל לא נלקחים בחשבון במדידות זיהום האויר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר