אילת כמעצמת מוזיקה קלאסית: סיכום הפסטיבל למוזיקה קאמרית

בלי אולם קונצרטים אחד ראוי לשמו, אילת היא מעצמת מוזיקה קלאסית מקומית. בעיר מתקיימים שני פסטיבלי מוזיקה קלאסית ויש בו גם בית ספר מצוין למוזיקה המכשיר את ילדי העיר בנגינה, בתיאוריה ובמוזיקה קאמרית. מנהל הקונסרבטוריון, איש בעל חזון ושמו ליאוניד רוזנברג, הוא מייסדו של הפסטיבל למוסיקה קאמרית, שהוא הבינלאומי והאיכותי שבין פסטיבלי העיר.

במוצאי שבת האחרונה ננעל פסטיבל אילת למוסיקה קאמרית לאחר ארבעה ימי קונצרטים מגוונים מאוד בהשתתפות עשרות אמנים מעולים מחו"ל ומהארץ, ביניהם אנסמבל הבארוק הצרפתי "פיגמליון", הפסנתרן פול לואיס ורביעיית המיתרים "הרמס".

הפסטיבל נערך בשנים האחרונות באולמות הכנסים במלון דן, שלא יועדו מלכתחילה לקונצרטים ושתנאי האקוסטיקה בהם לא מושלמים. כל ירידה לאילת מלווה בגישושים הקבועים בנוגע לבניית אולם קונצרטים באילת. אולי בשטח העצום של שדה התעופה במרכז העיר העתיד להתפנות בשנים הקרובות? גיששתי אצל כמה נהגי מוניות מקומיים הבקיאים להפליא בפוליטיקה האילתית ונתקלתי בספקנות מחויכת. נראה שנכון לעכשיו מסתפקים האילתים באולמות הכנסים שבמלונות הגדולים בעיר.

למרות זאת הפסטיבל רשם הפעם שיאים מופלאים של איכות והשראה, במיוחד בשני הקונצרטים שהגיש אנסמבל פיגמליון, קונצרטים שהוקדשו למוזיקה מן הבארוק הגרמני: באך ומלחינים אחרים בני זמנו. נגינתו ושירתו של אנסמבל פיגמליון – מקהלה ותזמורת בארוק קטנה – הם מופת לביצוע בארוקי: ביצוע מלא השראה, מעודן מאין כמותו, המובל בניצוחו הזורם של המנצח ומייסד האנסמבל רפאל פישון (בסך הכל בן 34).

התוכנית של שני הקונצרטים הורכבה ברובה מקנטטות מוקדמות של באך העוסקות בעיקר במוות – "זהו החוזה העתיק", שרה המקהלה בקנטטה מס' 106, "בן אדם, עליך למות!" – אך המוזיקה שלהן אינה מדכדכת כלל, אלא מרוממת נפש, לפעמים אפילו עליזה, ותמיד מדהימה – לא פחות – ביופיה.

הרסיטל של הפסנתרן פול לואיס, אמן אנגלי מוערך מאוד, איכזב מעט: ביצוע מלוטש מאוד למוזיקה של היידן, בטהובן וברהמס, אך חסר ניצוץ של רגש והתלהבות. אכזבה נוספת נרשמה כבר לפני הפסטיבל, עם ביטולו של הטנור הנהדר מרק פאדמור. הזמר אנג'לו פולק שמילא את מקומו שר באיפוק מסוים את "אהבת המשורר" של שומאן בביצוע שפיצה אך במעט על ביטולו של פאדמור.