"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"אסקימו לימון היה כמו ריפוי בעיסוק"
ב-11 בפברואר 1978 יצא הסרט שיהפוך עם השנים לקאלט • הבמאי בעז דוידזון, שחי בלוס אנג'לס כבר 30 שנה, עדיין גאה בסרט, למרות הביקורות שקיבל • "מבקרים אולי לא קיבלו את 'אסקימו' באהבה, אבל הקהל אהב ועדיין אוהב. ילדים מדקלמים את הסרט גם היום", הוא אומר
צילום: // בעז דוידזון

"אסקימו לימון היה כמו ריפוי בעיסוק"

ב-11 בפברואר 1978 יצא הסרט שיהפוך עם השנים לקאלט • הבמאי בעז דוידזון, שחי בלוס אנג'לס כבר 30 שנה, עדיין גאה בסרט, למרות הביקורות שקיבל • "מבקרים אולי לא קיבלו את 'אסקימו' באהבה, אבל הקהל אהב ועדיין אוהב. ילדים מדקלמים את הסרט גם היום", הוא אומר

,עודכן

היום, 11 בפברואר, מציינים 40 שנה לכניסתם של בנצי, מומו ויהודה'לה לפנתיאון הקולנוע הישראלי. להצלחה של הסרט אחראי בעז דוידזון (73), מבכירי הבמאים והמפיקים הישראלים, שבכלל רצה לעשות סרט קטן על לב שבור.

40 שנה ל"אסקימו לימון":
דבר אחד מהותי עדיין לא השתנה
בנים יהיו בנים, נשים הן עדיין קישוט

"עשיית הסרט היתה כמו ריפוי בעיסוק", דוידזון מספר, "עסקתי באהבה נכזבת שהיתה טראומתית עבורי מימיי כנער. זה לא שבכיתי כל יום, כבר הייתי נשוי, אבל היה משהו שנשאר פתוח.


"אף פעם לא הרגשי שאני מתמסחר". בעז דוידזון

"רק כשעשיתי את הסרט הבנתי שאני סוגר מעגל. כבר היו לי כמה הצלחות קופתיות כמו 'צ'ארלי וחצי' ו'חגיגה בסנוקר', ואמרתי לעצמי שעכשיו אני הולך לעשות סרט קטנצ'יק שאולי יראו שני אנשים, אבל אני רוצה לנסות".

מתי הבנת שמדובר בסרט פולחן?

"אני חושב שאת החוזק של הסרט הרגשתי ביום הצילומים הראשון, כי הקהל הראשוני שלך זה הצוות. תכף הרגשתי שהנוסטלגיה עובדת. אבל ידעתי את הגודל ואת החוזק כשהסרט היה גמור ומיהרנו איתו לשוק הסרטים במילאנו, לפני שעלה בכלל, ושם הוא פשוט נחטף על ידי קונים להפצה בינלאומית".

המבקרים פירגנו פחות.

"אני לא זוכר בדיוק את הביקורות, אבל אני חושב שלעומת הקללות, הנאצות והיריקות מהסרטים הקודמים, המצב היה יותר טוב (צוחק). היה אז עניין כזה ש'מסחרי' או 'מצליח' נחשבו מילים גסות. אני אף פעם לא הרגשתי שאני מתמסחר, בחיים שלי. אני יודע שמסתכלים ככה על 'צ'ארלי וחצי' או על 'אלכס חולה אהבה', אבל זה אני. אני אוהב להשתטות. להיות אהבל. אני אוהב את זה".

לא היה אכפת לך מהביקורות?

"החיבוק הענק של הקהל העפיל על זה. הסרט הצליח בכל העולם, במקומות שבכלל לא חשבתי שמישהו יבין סרט ישראלי קטן שעשינו במעט מאוד כסף, ביפן או בארגנטינה למשל, זה היה מאוד מוזר".


הצליח בכל העולם. מתוך "אסקימו לימון"

דוידזון אמנם חי בלוס אנג'לס זה 30 שנה, אבל הוא עדיין עוקב באדיקות אחרי כל מה שקורה בארץ ומציין בגאווה את ההשתלטות הישראלית על הוליווד. "אני מאוד גאה ושמח לעבוד עם האנשים האלה. גל גדות היתה בסרט שלנו, אלון אבוטבול היה בכמה סרטים, יש עכשיו כאן ממש קהילה קולנועית ישראלית".

היום, כשאתה מסתכל על מה שהסרט עשה 40 שנה אחרי, זה מרגש?

"הטלוויזיה הגרמנית עושה עכשיו סרט דוקומנטרי לכבוד 40 שנה לסרט, ואני כל הזמן שומע תגובות, זה נחת. המבקרים הישראלים אולי לא קיבלו את 'אסקימו' באהבה, אבל זה שהקהל אהב ועדיין אוהב, והיום ילדים מדקלמים את הסרט, זה בהחלט מפצה רגשית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו