זורעים בדמעה

הילה וערן (שמות בדויים) התחתנו לפני כשנה וחצי ומייד ניסו להיכנס להיריון. הם בשנות ה־20 המאוחרות לחייהם וחיו כזוג זמן רב לפני שהתחתנו. אחרי קצת יותר משנה של ניסיונות לא מוצלחים להרות, החליטו השניים לפנות לרופא על מנת לבדוק אם קיימת בעיה כלשהי. אחרי שהתברר כי להילה אין בעיות פוריות, היה ברור שהכדור עובר לערן, ולאחר לחץ והיסוסים רבים - הוא ניאות ללכת להיבדק. בבדיקה נמצא כי הבעיה אכן מגיעה מהצד שלו, בגלל בעיה מולדת, ובדיקות נוספות העלו כי על מנת להביא ילד לעולם הוא ייאלץ לעבור הליך רפואי.

"זו היתה בשורה קשה", מספרת הילה, "ערן התהלך בבית כמו רוח רפאים ואמר לי שהוא מלא ברגשי אשמה על כך שאני אצטרך לקחת הורמונים ולעבור הפריה. זה באמת היה קשה, אבל אני חשבתי על התוצאה הסופית. רציתי ילד ורציתי שבעלי ירגיש טוב עם עצמו ולא ייקח את זה קשה. ידעתי שאחרי שנצליח, כל התהליך יהיה זיכרון של מהמורה בדרך. ערן תמך בי אבל ראיתי שקשה לו. את הניתוח הוא עבר בהצלחה, עברנו שתי הפריות ובהפריה השנייה נקלטנו. כיום אני ממש לקראת לידה, וככל שהשבועות עוברים אני רואה את ערן נפתח ומקבל את עצמו ואת המצב שלו". 

שירה ואלי (שמות בדויים) הם זוג דתי שהתחתן בגיל צעיר יחסית. אלי היה בצבא כששירה הפסיקה ליטול גלולות, והניסיונות להיכנס להיריון נעשו בנחת. "כשראינו אחרי כמה חודשים שזה לא הולך והחברים מסביב 'נקלטים' להיריון, התחלנו להתבאס ולשאול למה לא אצלנו", מספרת שירה, "חשבנו שהבעיה אצלי כי אני סובלת מפיברומיאלגיה (דאבת שרירית המתבטאת בכאב כרוני מפושט וברגישות עזה על פני מקומות רבים בגוף בצירוף עייפות). התחלנו דיקור וגם חששנו שאני מפספסת את הביוץ בגלל הטבילה במקווה. כשנתנו לנו אישור להקדים את הטבילה ועדיין לא הצלחנו להיכנס להיריון, החלטנו ללכת לרופא, והוא נתן לנו לעשות את הבדיקות הכי בסיסיות. לא חשבנו לרגע שהבעיה אצל אלי כי הוא בחור צעיר, בריא, לא סובל מעודף משקל, לא מעשן".

אבל תוצאות הבדיקה הראו אחרת. "עשינו בדיקת זרע וחשכו עינינו", ממשיכה שירה, "מצאו אזואוספרמיה - חוסר בתאי זרע, שזו תוצאה מאוד קשה. אתה משוכנע שמכאן הולכים ישר לאימוץ. אלי הלך לרופא אורולוג שהמליץ על ניתוח שבו מנסים לשאוב זרע מהאשכים. אבל אנחנו התחלנו לחקור קצת יותר והבנו שיש מה לעשות לפני ניתוח. יש מעבדות שעושות בדיקות חיפוש מעמיקות, כי בבדיקת זרע רגילה לוקחים דגימה רנדומלית. ואז גילינו שכן יש זרעים בודדים שהגוף מייצר, אבל משהו משתבש בדרך במנגנון. בדרך עשינו הרבה בדיקות וראינו שזה לא גנטי ושאין לאלי תסמונות. אנחנו לא יודעים מה הסיבה שזה קרה. 

"כיום אנחנו עדיין מנסים ואופטימיים ובחצי עין בודקים אפשרות לניתוח. אנחנו חברים בקבוצת ווטסאפ של זוגות שעוברים את אותו התהליך ומקבלים עזרה מקצועית, וזה נתן לנו הרבה כלים וידע. זה מקום ללא אינטרסים, ונותן תחושה שאתה לא לבד - וזה הכי חשוב". 

איך אלי הגיב לתוצאות הבדיקה?

"זה היה מאוד לא פשוט. לקח לו הרבה זמן לעכל את זה, אני עיכלתי מהר יותר. הוא היה אופטימי ואולי בהדחקה, ועם הזמן הבין מה קורה. אני חששתי שזה יפגע לו באגו, אבל אני דווקא לא מרגישה את זה. מצד שני זה גורם לדיכאון. הוא פחד שאהיה מאוכזבת ממנו, קשה לו עם הרעיון שבגללו אני לא יכולה להיכנס להיריון ושהוא מעכב אותי. אבל גם לי יש מחלה, אז שנינו בעצם ב'תיקו'. כל אחד מתמודד אחרת ואנחנו צריכים בכל פעם מחדש לתכנן תוכנית פעולה. יש גם תחושה של 'למה הדבר הזה קורה לנו?'"

איך התהליך משפיע מבחינת הדת?

"אנחנו גרים ביישוב דתי, כולן מסביב יולדות וזה מאוד מבאס. אין עלינו לחץ חיצוני ונראה לנו שאנשים מבינים שיש בעיות, אבל מבחינתי כל חברה שיולדת זה מכניס לדיכאון".

איזו עצה תיתנו למי שעובר את התהליך?

"זוגות שנמצאים במצב הזה צריכים לשים בעדיפות עליונה את הזוגיות ואת הרווחה הנפשית שלהם. חייבים טיפול זוגי ואישי, כי זה יכול לחזק את הזוגיות או לדרדר אותה. אתם יחד בסיפור הזה, אתם באותו בור. אסור להיגרר להאשמות וצריך הרבה הכלה וקבלה של השני, את האתגרים, הדיכאונות. מבחינת הגבר, חשוב להיות קשוב לצרכים של האישה למרות שהבעיה היא שלך, ולקבל את עצמך".

ד"ר להבי (משמאל). "גברים שבעבר היו מוגדרים כעקרים, ב־50 אחוזים מתגלים כפוריים" // צילום: יחידת הצילום של ביה"ח איכילוב
 

כ־50% מבעיות הפוריות - בגבר

הסיפורים של שני הזוגות הללו הופכים נפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות. אם בעבר היה טבעי לחשוב שהבעיה בקושי להיכנס להיריון נעוצה באישה, בעיית פוריות מצד הגבר היא כבר לא נדירה, אם כי ההתמודדות איתה עדיין מורכבת. ד"ר עופר להבי, מנהל מרכז בריאות האישה בבני ברק של קופת חולים לאומית ורופא בכיר במכון לחקר הפוריות בחטיבת הפוריות של המרכז הרפואי ליס באיכילוב, מסביר: "כיום, בערך 50 אחוזים מבעיות הפוריות הם של הגבר. יש מחקרים שמדברים על 47-40 אחוזים, ואפשר בגדול להגיד שכמעט במחצית מהמקרים הגבר יהיה הגורם הבלעדי או הנוסף, אם כי יכול להיות שגם לאישה יש בעיות". 

כאשר בני זוג מגיעים לבדוק מדוע אינם מצליחים להיכנס להיריון, מרבית הרופאים שולחים גם את האישה וגם את הגבר לבדיקות על מנת לשלול את כל האופציות. "ההגדרה של 'בעיה' זה זוג שמנסה להרות שנה בניסיונות מכוונים ללא הצלחה. אחרי גיל 35 מתקצר טווח הזמן המוגדר לחצי שנה", אומר ד"ר להבי, "אנחנו נשלח את שני בני הזוג לבדיקה. גם אם האישה אומרת שיש לה מחזור פעם בשלושה חודשים, אנחנו אומרים לה שיכול מאוד להיות שהבעיה היא אצלה, אבל אנחנו טוענים שגם הגבר יכול 'לתרום' לכך, אפילו חלקית, ולכן שולחים גם אותו לבדיקה". 

מהם שלבי הבירור שאותם צריך הגבר לעבור?

"תחילה מתבצעת בדיקת זרע בסיסית בתנאים אופטימליים, כלומר הימנעות מקיום יחסים במשך יומיים או שלושה ולא במצב של מחלה וחום. מבחינת המדדים העיקריים, יכול להיות מצב שריכוז הזרע נמוך, התנועה נמוכה או שהצורה נמוכה. אם בדיקה אחת מניבה תוצאות לא טובות, כדאי לחזור פעם ופעמיים נוספות בהפרשים של שבועיים־שלושה. בבדיקות החוזרות אפשר לקבל כמה תוצאות: איכות זרע בינונית שמאפשרת לעשות השבחה והזרעה; זרע חלש שמצריך הפריית מבחנה; או זרעונים בודדים שמצריכים מיקרו־מניפולציה. לכל תשובה לא תקינה מחפשים את הסיבות - מהשאלות הכי בנאליות כמו האם הגבר עבר ניתוחים, אם יש לו אשך טמיר, אם עבר כימותרפיה, נוטל סמים או סטרואידים, או אם היתה פגיעה באשכים. כמו כן, אני עושה בדיקה פיזיקלית שמשלימה את התמונה.

"השלב הבא הוא בדיקות שמחלקים אותן ל'מה יכול להיות'. אם זו בעיה הורמונלית, לוקחים פרופיל הורמונלי. יכול להיות שמדובר בבעיה גנטית. גברים ללא זרע או עם מספר בודד של זרעים נשלחים לבדיקות גנטיות, כדי לראות אם יש הפרעה כרומוזומלית. הדבר השני שניתן לעשות זו בדיקה מתוחכמת יותר שבודקת את הכרומוזום הגברי Y, שנקראת 'חסרים קטנים על כרומוזום ה־Y'. יש אזור על הכרומוזום שמחולק לשלושה תת־חלקים, ואם כולו חסר אין מה לעשות. אם רק חלקים ממנו חסרים אפשר לטפל בבעיה. בסוף אנחנו נוהגים לעשות אולטרה־סאונד אשכים".

אחרי שהבעיה והסיבות אובחנו, מחליטים על אופי הטיפול. "אם הזרע בינוני, הזרע מועבר למעבדה, משביחים אותו ועושים הזרעה לאישה", מסביר ד"ר להבי. "אם הזרע גרוע עושים הפריה; אם לא מצאנו זרע יש כמה דיונים. אם אנחנו חושבים שמדובר במקרה חסימתי - הגבר הרוויח, כי אפשר לשאוב זרע ואז זה ניתוחון קטן אבל פשוט. אם הגענו למסקנה שהמצב לא חסימתי, נאלצים לקחת זרע מהאשכים בכמה סוגים של ניתוחים. המדהים הוא שאצל כמחצית מהגברים יימצא זרע. גברים שבעבר היו מוגדרים כעקרים, ב־50 אחוזים מתגלים כפוריים".

לצד הטיפול הקונבנציונלי, זוגות רבים פונים לרפואה משלימה כמו דיקור וצמחים. חגית לוי, מטפלת פריון ברפואה הסינית, מסבירה: "כל איבר בגוף הוא ערוץ אנרגיה לא מאוזן, ואם אני רוצה לחזק את הזרע, אעבוד על מרידיאנים שקשורים בזרע. לדוגמה, אחזק את הכליות, ששם נמצאת תמצית החיים; את הטחול, שקשור בבלוטות; את הכבד, שקשור לזרימה של דם שמגיע לאזור הזה. אני אעבוד על פורמולות צמחים שמחזקות את הגוף במקביל לדיקור ולתזונה. 

"יש תזונה שמאוד מחזקת את הגוף. יש דברים נוספים כמו סטרס, בגדים צמודים מבדים לא טובים, אפילו טיסות יכולות לפגוע בתהליך הפוריות. אני מלווה ומחזקת בתהליך, ולאחר שלושה חודשים עושים בדיקה לראות אם יש שינוי. הרבה פעמים רואים תוצאות חיוביות - באיכות, בכמות, בתנועתיות". 

"יש יותר ויותר הצלחות ולכן אני אופטימי". ד"ר עופר להבי
 

התחמקויות ותירוצים

מעבר להיבט הרפואי, לבדיקות ולפתרונות האפשריים, קיים גם הקושי הנפשי של הגבר בהתמודדות עם הידיעה על חלקו בחוסר ההצלחה הזוגי להיכנס להיריון. תחושת הפגיעה באגו, דעות קדומות ונורמות חברתיות הופכות את הסוגיה למורכבת עבור רבים מהגברים המגיעים לטיפול. לעיתים נדרשת עבודת "ריכוך" רק כדי להתחיל לדבר עם הגבר על האפשרות שיש לו בעיית פוריות ועל האופציות העומדות בפניו.

"מהניסיון שלי, הגברים נכנסים לדיכאון, מאחר שבאופן כללי קשה להם לחוות פגיעה באגו", אומרת לוי, "תחושה של זרע לא תקין זו פגיעה בגבריות, ולכן קשה להם. היום שולחים את הגבר לבדיקת זרע, מה שפעם לא היה. הרבה פעמים גברים לא מסכימים לטפל בזה. אני עובדת עם זוגות, ורואה שנשים מוכנות יותר להיפתח לעומת הגברים שנאטמים. הרבה פעמים זה מכניס הרבה מתח והנשים כועסות על הגברים, כי הן מוכנות לעבור את כל התהליך, בניגוד אליהם. מצד שני אני לא מרגישה שהכעס כלפי הגברים הוא ישירות על כך שיש להם בעיית פוריות. האישה יותר מכילה והגברים הרבה פעמים כועסים על עצמם ושוקעים בתוך הסיטואציה".

ד"ר להבי מוסיף: "הרושם שלי הוא שרוב הגברים פחות משתפים פעולה. זה משליך על הגבריות ויש יותר גברים שינסו להתחמק בשלב הראשון מאלה שיגידו 'קדימה'. זה משתפר עם הזמן. פעם הסתכלו עלי כבוגד במין הגברי. היום יש יותר הסכמה, אבל זה לא עובר חלק. מבלבלים בין גבריות ופוריות וצריך להבין שזה לא אותו דבר. יכול להיות מישהו שהוא מר עולם על סטרואידים ועדיין יכולות להיות לו בעיות בגלל הסטרואידים. הוא יכול להיות שיא הגבריות אבל לא פורה.

"בגדול, מבחינת האווירה אין ספק שאנחנו עדיין בימי הביניים, כי גבר כורך גבריות, פוריות ומאצ'ואיזם באותה חבילה. הגברים עדיין מתנגדים יותר, אבל אפשר לראות שהרופאים שולחים יותר לבדיקות. פורמלית, צריך לשלוח את הגבר לבדיקה מייד. באופן כללי, אישה יכולה לעשות 300 בדיקות וזה בסדר, בעוד הרבה גברים לא יסכימו לבצע ולו בדיקה אחת. התירוצים משתנים, הסיטואציה לא. זו הגישה הבסיסית. האישה משלמת - היא עושה את הבירור והרבה פעמים מקבלת על עצמה את האחריות". 

קיים ליווי נפשי לזוגות שעוברים את התהליך הזה? 

"באיכילוב יש פסיכולוגית שמלווה את הזוגות. רוב הפניות הן מנשים, כי לאישה יותר קל להודות ולקבל את הקשיים מלגבר. בדרך כלל האישה היא זו שגוררת את הגבר לטיפול".

מהם שיעורי ההצלחה? 

"אם הזרע חלש או שמדובר במצב חסימתי - התוצאות מצוינות, ואם אין ולו זרעון בודד - אז ההצלחה היא של 50 אחוזים. הגבר יעבור מיקרו־מניפולציות, אבל יש עם מה לעבוד. בתיאוריה, מתוך 100 גברים שחשבו שלא יהיה להם ילד משלהם, 50 מופתעים לטובה. אנחנו רואים בעיניים שלהם את ההפתעה, וזה מדהים".
 

הסיבות להידלדלות הזרע

לצד הגורמים הגנטיים, מושפעת הפוריות הגברית והנשית מגורמים רבים אחרים, חלקם חיצוניים, כפי שמונה ד"ר להבי: "אלו יכולים להיות חומרים מדבירי חרקים למיניהם, שחלקם תרכובות רוויות אסטרוגן, ניילון נצמד שחלק ממנו יכול להכיל תרכובות רוויות אסטרוגן שמגיעות אלינו לאוכל, הביספנול (חומר שנמצא בבקבוקי פלסטיק ויכול לפגוע בפוריות), טלפונים סלולריים שלרוב נמצאים בכיס הקדמי ליד האשכים, מחשבים ניידים שמונחים על הברכיים, ואפילו ההתחממות הגלובלית - יש המון סיבות להידלדלות הזרע, והמודעות עלתה ומדברים על זה".

לסיכום, יש סיבה לאופטימיות עבור גברים שמגיעים לטיפולי פוריות, ובכלל עבור מי שעוסק בתחום?

"חד־משמעית, כן. המודעות עולה, יש יותר מה להציע ויש יותר פתרונות מדהימים. מי חשב לפני שנים שגבר עקר יוכל להביא ילד הביתה? אני, יחד עם עוד רופא גינקולוג־אנדרולוג, מנתחים לפחות פעם בשבוע באיכילוב גברים במטרה להפיק זרע אשכי. כמי שמוגדר בקופת החולים שלו כרופא פריון, אני רואה יותר ויותר גברים במקום שבו פעם ראיתי רק נשים. זה מחלחל, נקלט. הגינקולוג ממליץ שהבעל ייבדק, יש עלייה בסיפורים ובהצלחות, ולכן אני אופטימי. אנחנו רק צריכים לזכור שכמו שאנחנו שומרים על הגוף באמצעות כושר, חשוב לשמור גם על הפוריות כי זה משהו חי. מומלץ להימנע מכל הדברים המסוכנים כמו מחשב על הברכיים, סלולרי צמוד לכיס ועישון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו