"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פרשנות: משבר הטילים הלבנוני תחת שליטה
הכרזות השרים הישראלים והסיור בגבול עשויים דווקא ללמד על נכונות לניהול המשבר • גם הקשר האישי שרקם נתניהו עם פוטין, עשוי בהחלט לעזור לרסן את איראן
רוחאני // צילום: אי.פי.איי

פרשנות: משבר הטילים הלבנוני תחת שליטה

הכרזות השרים הישראלים והסיור בגבול עשויים דווקא ללמד על נכונות לניהול המשבר • גם הקשר האישי שרקם נתניהו עם פוטין, עשוי בהחלט לעזור לרסן את איראן

,עודכן

אפשר כבר לקרוא לזה משבר הטילים הלבנוני. הצדדים למשבר - ישראל, איראן, רוסיה, חיזבאללה ולבנון. אתמול הכניסה עצמה לבנון למשוואה, כאשר מנהיגי הפלגים השונים התכנסו בביירות והציבו לישראל דרישות. הדרישות נוגעות למכשול הנבנה על ידי ישראל ולגבולות המים הכלכליים שלה. כמעט במקביל ערכו חברי הקבינט סיור בגבול הצפון בהדרכת הרמטכ"ל.

דווקא ההכרזות של השרים הישראלים לאורך השבוע האחרון, ותהיינה מאיימות ככל שהן, כמו גם הסיור הגלוי, עשויים ללמד על נכונות לניהול "משבר הטילים" בדרך שלא תוביל להתנגשות צבאית. מה שישראל עשתה בחודשים האחרונים בהדרגה - ובשבוע האחרון בצורה אינטנסיבית - הוא להבהיר את עמדותיה. בישראל רואים את הניסיון של האיראנים לבנות מפעלים לטילים מדויקים כביטוי לכישלון שלהם בהעברת משלוחי נשק כזה דרך סוריה.

טילים בליסטיים איראנים מוצגים לראווה בטהרן // צילום: רויטרס

את זאת הבהיר ראש הממשלה נתניהו בפגישתו לפני שבוע וחצי במוסקבה עם פוטין. הובהר לנשיא הרוסי שישנם יעדים ספיציפיים שבשלב כלשהו ישראל תיאלץ לפגוע בהם, כפי שהיא עושה בשטח סוריה. פגיעות כירורגיות כאלה עלולות לצאת מכלל שליטה ולהביא להתלקחות כוללת. מלחמה לא רצויה לשום צד במשבר הטילים הזה.

אולם, יש לישראל יתרון. היא כבר הבהירה את עמדתה, והסיור אתמול בגבול מחדד את המסרים. אם האיראנים לא ייסוגו צעד אחד אחורה בנושא הטילים המדויקים וייצורם על אדמת לבנון, הם ישאירו למעשה בידי ישראל לקבוע את העיתוי של המערכה הבאה.

יתרון נוסף של ישראל הוא שהיא נחשבת על ידי כל הגורמים באזור ככוח היחיד שקובע קווים אדומים ומוכיח שהוא עומד מאחוריהם. בעניין הזה ההצלחה של הצמרת הביטחונית בהרכב המדיני והצבאי שלה היא מלאה. לכן יש אמינות למסרים של ישראל; גם הפרסומים על התקיפות נגד דאעש בחצי האי סיני מוסיפות קווים עבים מתחת למסרי ההרתעה.

הרוסים ביקרו כאן כדי לעצור את ישראל. עכשיו הם צריכים להזיז את האיראנים. הרושם של סיורי הגבול ההדדיים, של המנהיג היורש האיראני ושל הקבינט הישראלי הוא של מיקוח, לא של תהליך שיצא משליטה. מאחר שהצדדים הקובעים מחוברים דרך הרוסים, הסבירות לפעילות צבאית נמוכה. אם היה היום ראש ממשלה אחר, כזה שמתרברב במעשים - ולא בדיבורים, החשש היה כבד. עד לאחרונה ההערכה בצה"ל היתה שלא הולכים למלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו