"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשנות: האשמות פרקליטי ריטמן זיהמו את חקירות נתניהו

העובדה שריטמן המשיך לעסוק בחקירות רה"מ לאחר ההאשמות הקונספירטיביות שהעלו עורכי דינו, הכתימה את ההליך כולו

,עודכן
ניצב רוני ריטמן // צילום: מירי צחי // ניצב רוני ריטמן // צילום: מירי צחי

שורת החקירות וההרשעות של אישי הציבור מוכיחה כי בישראל איש אינו עומד מעל החוק. כפי שלמדנו מהלורד אקטון, הכוח משחית. לא רק פוליטיקאים עלולים להשתמש בכוחם לרעה, אלא גם קציני משטרה, פקידים ומשפטנים - וכשם שיש להעניק עצמאות למערכות החקירה והאכיפה, כך יש להבטיח כי יוצבו מנגנוני פיקוח ובקרה עצמאיים על אותן רשויות עצמן.

הדרמה המתפתחת בימים האחרונים בארה"ב מספקת לנו שיעור מאלף. על פי מסמך נונז, ה־FBI ביצע האזנות סתר לא חוקיות למטה הבחירות של טראמפ בהסתמך על מידע חסר אמינות שסופק על ידי כריסטופר סטיל. האחרון זכה לתשלום של לא פחות מ־160 אלף דולר ממטה המפלגה הדמוקרטית.

לפחות אחת משתי החקירות בדבר קשרי טראמפ והרוסים מבוססת על מידע כוזב שסיפק סטיל במימון מטה קלינטון, תוך הטעיית הרשויות והציבור באמצעות הדלפות לתקשורת. עוד נחשף כי מתנגדי טראמפ במשרד המשפטים היו חלק מהמהלך.

בניגוד לישראל, האבות המייסדים של הממשל האמריקני היו נבונים מספיק על מנת להציב מנגנוני פיקוח ובקרה גם על רשויות החקירה. מסמך נונז לא היה בא לעולם ללא סמכותם של חברי קונגרס לחקור, להתעקש ולקבל גישה לחומרים שבבולשת הפדרלית היו מעדיפים להסתיר.

בשנים האחרונות נחשפנו לשורת עיוותים בפעולות המשטרה אשר מלמדים שבכל הנוגע לפיקוח על רשויות החקירה, ישראל ניצבת במרחק שנות אור מארה"ב.

בין שורת המקרים שהתפרסמו - המידע החמור ביותר נוגע לרמיזות ולטענות קנוניה שהעלו עורכי דינו של מפקד יחידת להב 433, ניצב רוני ריטמן.

בשורת מכתבים ששלחו ליועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין, רמזו פרקליטיו של ריטמן כי הסיבה לתלונה שהגישה נגדו צ' בטענה להטרדה מינית היא "חקירה רגישה מאוד שניהל ריטמן". עורכי הדין הביעו תקווה שאין בכוונת וינשטיין "לתת יד לסיכולים ממוקדים של אנשי מפתח באגף החקירות, רק בשל העובדה שביקשו לחקור שחיתות שלטונית".

ההאשמות שהעלו עורכי דינו של ריטמן חמורות הרבה יותר מכל אחת מהחקירות שנפתחו נגד ראש הממשלה. מרגע שההאשמות הללו עלו כחלק ממאמצי ההגנה של ריטמן, היה ריטמן חייב להשעות עצמו מעיסוק בחקירות נתניהו. משלא עשה כן, היה על המפכ"ל אלשיך לנקוט שני צעדים: הראשון הוא פתיחה בחקירת ההאשמות שהועלו במכתבים, והשני הוא השעיית ריטמן מחקירות נתניהו - שכן אין אדם המסוגל לנהל חקירה הנקייה משיקולים זרים משעה שהוא מעלה רמיזות כנגד הנחקר בסוגיות הנוגעות אליו עצמו.

העובדה שריטמן המשיך לעסוק בחקירות נתניהו לאחר ההאשמות הקונספירטיביות שהעלו עורכי דינו זיהמה את חקירות ראש הממשלה בשיקולים ובאינטרסים זרים, ופגעה אנושות באמון הציבור כי נתניהו זכה להליך הוגן. ספק אם הדמוקרטיה הישראלית יכולה להרשות את זה לעצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר