"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשנות: תעודת הזהות הכחולה היא ה"אס" של ארגוני הטרור

הפיגוע באריאל, שבו נרצח איתמר בן גל ז"ל, היה בעל מאפיינים חריגים: מחבל אזרח ישראל, שתקף דווקא ביו"ש • אף שרק אחוז קטן למדי מערביי ישראל מעורב בטרור, תעודת הזהות הכחולה הופכת אותם ליעד מועדף לגיוס, ומציבה בפני כוחות הביטחון אתגר מורכב במיוחד

,עודכן
צילום: צילום: אי.פי // כוחות צה"ל במצוד אחר המחבל

ערבים ישראליםהיו מעורבים לא פעם במהלך השנים בפיגועים. המספרים קטנים אמנם, אבל זה עקב אכילס מובהק של המלחמה בטרור, שפוטנציאל הסכנה ממנו גדול משמעותית מאשר של מחבל תושב השטחים. תעודות הזהות הכחולות של ערביי ישראל מעניקות להם לא רק חופש תנועה, אלא גם הגנה מסוימת מצעדים שנוקטים מנגנוני הביטחון כלפי הפלשתינים.

זאת הסיבה שארגוני הטרור משקיעים מאמץ ניכר – וגם סכומי כסף לא מבוטלים – בניסיונות לגייס ערבים ישראלים לפיגועים. היכולת שלהם לדלג בין שני צדי הקו הירוק, ומעבר למחסומי צה"ל, היא נכס משמעותי. באינתיפאדה השנייה הם נוצלו בעיקר כסייענים, להסעת מתאבדים ליעדי הפיגוע ולהסתרת מחבלים ואמצעי לחימה. ברוב המקרים זה נעשה מבצע כסף, ולעתים רחוקות – מאידיאולוגיה.

מספרם של ערבים ישראלים שמבצעים בעצמם פיגועים קטן עוד יותר. לרוב הם בוחרים לפעול בתחומי ישראל; כך קרה בפיגוע שבו נרצחו ביולי אשתקד שני שוטרי מג"ב בהר הבית בידי מחבלים מאום אל־פחם, ובפיגוע שבו רצח נשאת מילחם, תושב ערערה, שלושה ישראלים בתל־אביב בינואר 2016. חריג שערבי ישראלי (שאינו תושב מזרח ירושלים) מבצע פיגוע ביו"ש.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

דפוס ההתנהלות בפיגוע מלמד שהמחבל, עאסי אל־חכים, לא היה מתוחכם מדי. מכאן סביר שהוא יילכד במהרה. אבל הפרופיל שלו – אמא ערבייה־ישראלית ואבא פלשתיני, עם בעיות רקע קשות – אמור היה לעורר חשד אצל גורמי הביטחון עוד קודם לפיגוע. עובדי "בית השאנטי" בתל־אביב סיפרו אתמול שהרחיקו אותו מהמקום בגלל ביקוריו התכופים בשכם, והחשש שהוא ינוצל בידי גורמי טרור. סביר שבשב"כ ובמשטרה ידעו על כך. הם יידרשו לברר עתה כיצד הוא חמק ממעקב.

בן גל הוא ההרוג השני בפיגועים מאז תחילת השנה. התחושה בשטח, של עלייה בהיקף הטרור, לא מגובה בנתונים: ב־2017 היו 18 הרוגים בפיגועים. בוצעו בה 54 פיגועים משמעותיים (ירי, דריסה, דקירה), בהשוואה ל־4 ב־2018. גם מאפייני שני הפיגועים הקטלניים שהיו השנה שונים בתכלית; בעוד שבפיגוע אתמול פעל המחבל עצמאית וללא שייכות לארגון טרור כלשהו, הפיגוע הקודם – שבו נרצח הרב רזיאל שבח – בוצע בידי חולייה שהיתה קשורה רעיונית בחמאס.

ועדיין, כוחות הביטחון צריכים לוודא שלא מדובר בראשיתה של מגמת טרור חדשה. לפיגועים יש נטייה להיות מידבקים: פיגוע מוצלח אחד גורר אחרים. תשובה מוחלטת לטרור לא תהיה, אבל מאמץ מודיעיני ומבצעי מתחייב כעת כדי למנוע התפרצות של גל פיגועים חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר