"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכה בסנגוריה הציבורית: עבריינים עשירים לא ייוצגו בחינם

האבסורד הזה נראה תדיר בבתי המשפט: "חשודי צמרת" כמו רונאל פישר ואיציק אברג'יל זוכים לייצוג על חשבון המדינה • כעת השרה שקד גיבשה תקנות שישימו לכך קץ

,עודכן
הסנגוריה הציבורית ׁ(אילוסטרציה), צילום: : גדעון מרקוביץ'

שרת המשפטים,איילת שקד, תפרסם היום (שני) להערות הציבור תקנות שיאפשרו לסנגור המחוזי או הארצי לשלול ייצוג בידי עו"ד מהסנגוריה הציבורית לעבריינים.

מדובר בתקנות שיילחמו בניצול משאבי הסנגוריה הציבורית בידי ארגוני פשיעה וחשודי צמרת. התקנות הוכנו בשיתוף הסנגוריה הציבורית ומטרתן למנוע בזבוז של כספי ציבור בייצוג עבריינים בתיקים מורכבים שעלותם גבוהה במיוחד. מדובר על עברייני צמרת דוגמתרונאל פישר, או ראשי ארגוני פשע כמואיציק אברג'יל. נוכח השיטה הישראלית שבה כל נאשם בתיקי פשע זכאי לייצוג, אותם עבריינים שהם בעלי יכולות כלכליות גבוהות, מנצלים את החוק הקיים ומקבלים ייצוג בידי הסנגוריה הציבורית - אף שביכולתם לממן ייצוג חיצוני.

המשמעות היא שהמדינה מממנת את אותם עברייני צמרת וראשי ארגוני פשיעה. ההערכה מדברת על עשרות תיקים כאלו שמתקיימים בשנה, אחדים מהם בעלות מאות אלפי שקלים. בסך הכל התקנות יחסכו מכספי הציבור מיליוני שקלים בשנה. כעת השרה שקד מתכוונת לשים סוף לתופעה, תוך החרגת נאשמים שיכולותיהם הכלכליות לא מאפשרות להם לממן את הייצוג.

איילת שקד // צילום: אלכס קולומויסקי

על פי התקנות המוצעות, במקרה שבו יסבור הסנגור המחוזי או הארצי, לאחר בחינת כתב האישום ומורכבות התיק, כי עלות הייצוג בתיקי פשע מיוחדים צפויה להיות גבוהה במיוחד, הוא רשאי להורות כי הנאשם או המערער יישא במלוא עלויות הייצוג. כדי שהתקנות יחולו רק על עברייני צמרת וראשי ארגוני פשע, נקבע כי הן יחולו ביחס לעבירות על חוקים של איסור הלבנת הון, ההגבלים העסקיים, ניירות ערך, מאבק בארגוני פשיעה, וכן סעיפים רלוונטיים בפקודת מס הכנסה, בפקודת המכס ובחוק מס ערך מוסף.

בעבירות אחרות הנאשמים ימשיכו לקבל ייצוג של הסנגוריה הציבורית, כפי שהם זכאים לכך כיום, ללא מבחן יכולת כלכלית. בד בבד, נאשמים ללא יכולת כלכלית יוחרגו מהתקנות, ועל פי בדיקה שנערכה במשרד המשפטים, מדובר בכ־95% מהנאשמים. גם לאחר החלטת הסנגור הארצי או המחוזי לנאשם תישמר הזכות לערער על כך. במקרה כזה תיערך לו בדיקת יכולת כלכלית, באמצעות ועדה שתורכב מנציגים של מנכ"לית משרד המשפטים, הסנגור הציבורי הארצי ומנהל רשות האכיפה והגבייה.

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה: "אין ספק שלכל אדם, כולל לנאשמים, מגיע לקבל את יומו בבית המשפט. עם זאת, לא אאפשר את קיומו של המצב האבסורדי שלפיו העבריינים הגדולים במשק ייהנו מתנאים דה־לוקס - יעשו מיליונים על חשבון הציבור ולאחר מכן יקבלו גם ייצוג על חשבון אותו ציבור. את תקציב הסנגוריה הציבורית נשמור למי שבאמת זקוק לכך ולא למנצלי המערכת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר