"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשטרה הודיעה: יש תשתית ראייתית נגד השר חיים כץ

מהחקירה עלה כי כץ פעל לכאורה בניגוד להנחיות היועמ"ש וניצל משאבים ציבוריים לקידום טובתו האישית • העבירות המיוחסות לו: מרמה, הפרת אמונים ואיומים • כץ בתגובה: "אין שמץ של בסיס לטענות ההזויות"

,עודכן
"טענות הזויות". השר חיים כץ // צילום: אורן בן חקון

עם סיום חקירה 630 בתעשייה האווירית, המשטרה הודיעה היום (ראשון) כי התגבשה תשתית ראייתיתנגד שר העבודה והרווחה חיים כץ. העבירות המיוחסות לכץ הן מרמה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ואיומים.

על פי החשד, כץ וגורמים נוספים, ביניהם בכירי ועד העובדים בתעשייה האווירית, פעלו בקרב עובדי החברה לתועלתם האישית. בתמורה לסיוע מצד מספר חברי ועד, סיפק השר תפקידים נושאי שכר, מחוץ ובתוך התעשייה האווירית.

כמו כן,השר כץ נחשדשפעל למינוי יו"ר דירקטוריון והתערב בעניינים פנימיים הקשורים להתארגנות העובדים בתעשייה האווירית, זאת בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. עוד עלה על פי החשד כי כץ ניצל משאבים ועובדים של התעשייה האווירית בשווי אלפי שקלים לטובתו האישית, וזאת למרות היותו נבחר ציבור.

החקירה כללה מספר פרשות, ובמהלכה נחקרו מעורבים רבים באזהרה – כולל השר חיים כץ עצמו. נחקרים נוספים באזהרה היו יו"ר וועד העובדים בתעשייה האווירית אהוד נוף, חבר ועד העובדים אלי כהן ובכירים נוספים בוועד.

החקירה התנהלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על דפוס פעולה שיטתי ומתוכנן של חלק מהמעורבים, אשר פעלו על מנת לקדם תועלת אישית.

גם נחקר. בנו של השר כץ בדרך ללהב 433 // צילום: יהודה פרץ

היחידה החוקרת הודיעה כי התגבשה תשתית ראייתית לכאורה כנגד בעלי תפקידים שונים לביסוס החשד למעורבות בעבירות מתן וקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים ועבירות נוספות.

בתגובה לפרסום אמר השר כץ: "לא ציפיתי אחרת מהמשטרה, כי ברור שהם אינם יכולים להודות שהמשאבים העצומים שהם השקיעו בחקירה ההזויה הזו היו לשווא. כל מי שעיניו בראשו ויודע על מה החקירה, מבין שאין בה דבר, ואין שמץ של בסיס לטענות ההזויות. ברור לי שיש בפרקליטות ובמערכת שכל ישר והגיון, ושיוחלט שלא להעמיד אותי לדין בעניין".

באשרלמעורבים הנוספים: על פי החשד, אלי כהן, בהיותו בכיר בוועד העובדים בתעשייה האווירית, פעל על מנת להעניק לחברת "א.ב שירותי תעופה" המספקת שירותי צביעה וניקיון לתעשייה האווירית, הקלות וטובות הנאה אסורות.

במסגרת טובות ההנאה, מתוגמלת חברת "א.ב שירותי תעופה" לאורך שנים בתנאי תשלום נוחים משמעותית מהנהוג בארגון והעדפה פסולה בקבלת מכרזים.

כמו כן נמצא כי חברת "א.ב שירותי תעופה" מספקת שירותי כוח אדם לתעשייה האווירית. לצורך טשטוש והסוואת דרכי הפעילות הפלילית, היו מגישים בעלי החברה חשבוניות פיקטיביות.

חשבוניות פיקטיביות לטשטוש ראיות // צילום: יוסי זליגר

כהן, בהיותו בכיר בוועד העובדים, ניצל לפי החשד את מעמדו על מנת לדרוש ולקבל ללא עלות מוצרי מזון שונים שניתנו בהיקפים גדולים על ידי ספקי משנה המספקים מזון לתעשייה האווירית. במוצרים שקיבל עשה שימוש לתועלתו האישית.

כמו כן עלה החשד כי כהן קיבל החזרי הוצאות עבור נסיעות לחו"ל שלא על פי המקובל בתעשייה האווירית. מחומר החקירה שנאסף עלה כי נופחו הוצאות דלק בצורה שאינה סבירה בין השנים 2011-2016 וכן הוצאות נוספות בסכומים של אלפי דולרים.

החשד נגד אמל אסעד, גם הוא חבר דירקטוריון בתעשייה האווירית, הוא כי פעל גם כן על מנת לקדם את תועלתו האישית ובכך להפיק רווחים.

במהלך החקירה עלה החשד כי אסעד, בעל אחזקות בחברת "דרוזנט", חברה הנותנת שירותים כספק לתעשייה האווירית, ומטרת פעילותו להפיק רווחים באמצעות קבלת עבודות, מכרזים ופרויקטים מהתעשייה האווירית, כל זאת תוך ניצול מעמדו כדירקטור ותוך הסתרת היותו בעל עניין בחברה בעת כהונתו.

על פי החשדות, אסעד ובעלי חברת "דרוזנט" חברו יחדיו, בכך שהסתירו את אחזקותיו של אסעד בחברת "דרוזנט" והשתמשו במשרתו כדירקטור על מנת לקבל עבודות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר