"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תרחיש האימים שמאיים על עולם הרפואה

מומחי אבטחת סייבר מזהירים כי סכנה גדולה מגיעה מכיוון מכשירים רפואיים חיוניים כדוגמת מכשירי דימות • "המערכות לא מתוכננות לסכל התקפות"

,עודכן
צילום: עמי שומן // מכונת MRI

זירת הסייבר הפכה כבר מזמן לזירת לחימה, ומחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב מצייר תמונה די מפחידה. מומחי אבטחת הסייבר במעבדת הפוגענים, Malware-Lab שבאוניברסיטה מזהירים כי מכשירי הדמיה רפואית חשופים יותר ויותר לאיומים קיברנטיים וממליצים לבתי החולים ויצרני המכשירים לגלות זהירות וערנות בהגנה עליהם.

על פי המחקר כך תראה מתקפת סייבר על מכשור רפואי חיוני: השתלטות מרחוק על מכשירי MRI, שיבוש בזדון של תוצאות בדיקות CT ולקיחת בדיקות דחופות ויקרות כ"בנות ערובה". המחקר נערך לרגל לרגל כנס 'סייברטק' כשהחוקרים הזהירו את הבתי החולים מתרחישי האימים ונערכים למציאת פתרונות מיידים.

מכשירי דימות בבתי חולים - כגון טומוגרפיה ממוחשבת, CT, ודימות תהודה מגנטית ו-MRI - ממלאים תפקיד מרכזי באבחון, טיפול ומניעה של מחלות. כיום רבים מהם מחוברים לרשת האינטרנט ולפיכך גם חשופים יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות. אלו מכוונות לתשתיות ורכיבי המכשירים ועלולות לשבש את פעילותם ואת מהימנות תוצאות הבדיקות, ובכך למעשה לסכן את בריאות המטופלים ואף את חייהם.

ד"ר ניר ניסים// צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

המחקר, שנערך תחת הכותרת "דע את האויב: מאפיינים של התקפות סייבר על התקני הדמיה רפואית", נערך בהובלת ד"ר ניר ניסים, ראש מעבדת הפוגענים במרכז לחקר הגנת הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. החוקרים מזהירים מפני הקלות היחסית בה תוקפים יכולים לנצל מכשירים רפואיים מסוג זה, אשר לא מקבלים עדכוני אבטחה שוטפים, כדי לחסום את הגישה אליהם או להשבית אותם לחלוטין כחלק מהתקפת כופר, אשר כבר אירעה בעבר ברחבי העולם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

במסגרת המחקר ערכו החוקרים סקר מקיף בשיתוף "שירותי בריאות כללית", המבוסס על מודל ניתוח הסיכונים "סודיות, יושר וזמינות", לטיפול באבטחת מידע בשירותי בריאות כללית. מהמחקר עלה שמכשירי CT הם בעלי הסיכון הגדול ביותר למתקפות סייבר בשל תפקידם המרכזי במצבים קריטיים מבחינה רפואית.

במהלך ניסוי בהתקפות סייבר מדומות על מכשירי CT חשפו החוקרים ארבע תוצאות מסוכנות אפשריות: התקנת תוכנה זדונית על מחשב הבקרה המשתלטת על פעולת המכשיר ומסכנת את המטופל בכך שיכולה לחשוף אותו לכמות קרינה שתוביל לנזק בלתי הפיך; השתלטות על מנועי המכשיר דרך המחשב הבקרה; מתן הוראות לפעילות מכנית של חלקי המכשיר השונים עד כדי פגיעה ופציעה של המטופל ושיבוש תוצאות הבדיקה והתמונות הנשלחות למחשב המארח, באמצעות התקפה על המחשב.

התקפה מתוחכמת יותר עשויה אף לערבב בין תוצאות של חולים שונים ולהעביר תוצאות בדיקה למטופל הלא נכון ולהשמיט או להוסיף חלקים לתוצאות, ותוכנות כופר זדוניות המצפינות את קבצי הבדיקה של החולה ודורשות תשלום כספי עבור פתיחת הצופן בתוך תקופת זמן מוגבלת. בחודש מאי אשתקד הכתה בכל העולם תוכנת הכופר Wannacry ששיתקה 200 אלף מחשבים ב-150 מדינות ובתוכם נפגעו ישירות עשרות אלפי מכשירים רפואיים, בהם מכשירי MRI בבתי חולים בארצות הברית ובאנגליה.

"מערכות CT ו-MRI לא מתוכננות היטב כדי לסכל התקפות", אמר ד"ר ניסים, "תהליך הפיתוח של מכשירים אלו אורך שלוש עד שבע שנים, ובתקופה זו האיומים הקיברנטיים יכולים להשתנות באופן משמעותי, מה שמותיר את התקני ההדמיה הרפואית חשופים ופגיעים מאוד". מומחי הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עמלים בימים אלו על דרכים חדשות לאבטחת מכשירי CT המבוססות על למידת מכונה. הנחת המוצא שלהם היא שהמחשבים המארחים בבתי החולים כבר נגועים בתוכנות זדוניות.

אלגוריתם שיפותח ינתח את הפרופיל של המטופל הנבדק ויאמת את הבדיקה הרצויה בטרם מתן הפקודות למכשיר ה-CT, כך ניתן יהיה למנוע התקפה מעין אלו. בעתיד מתכננים ד"ר ניסים וצוותו לדמות מתקפה רחבה על מכשירים רפואיים כדי לחשוף את נקודות הפגיעה ולהציע פתרונות נוספים. עוד בכוונתם לשתף פעולה עם יצרני המכשור הרפואי נגד האיום.

צוות המחקר כולל גם את תום מאהלר סטודנט מצטיין לתואר שני במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע (בהנחיה משותפת של ד"ר ניר ניסים פרופ' יובל אלוביץ' ופרופ' יובל שחר). ד"ר ארז שלום, מנהל מחקר במעבדה לבריאות דיגיטלית, ד"ר ארנון מקורי, מנהל המחלקה למידע דימותי בשירותי בריאות כללית, וכן ישראל גולדנברג מנהל מחלקת הסייבר של שירותי בריאות כללית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר