"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין מה להשוות": ניצולי שואה נגד קמפיין המסתננים

ארגוני שמאל קיצוני פרסמו עצומה של ניצולי שואה הקוראים שלא לגרש את המסתננים, אך ניצולי שואה אחרים זועמים על הניצול • "מי שמגן על המסתננים הם אנטי ישראלים, מדובר באחוזים קטנים מאוד שיש להם קול חזק", אמר ניצול אושוויץ ל"ישראל היום"

,עודכן
הפגנה למען המסתננים // צילום: יוסי זליגר // הפגנה למען המסתננים // צילום: יוסי זליגר

בשבוע האחרון מתנהל קמפיין תקשורתילהשארת המסתננים בארץ, שבמסגרתו משווים את המסתננים לפליטים היהודים בזמן השואה. לצורך הקמפיין שכותרתו "ניצולי שואה נגד גירוש מבקשי המקלט" השתמשו בקולם של ניצולי השואה.

ניצולי שואה אחרים זועמים על ניצול הציני וטוענים כי הקולות הללו מייצגיםדעת המיעוט. "מי שמגן על המסתננים הם אנשים אנטי ישראלים, מדובר באחוזים קטנים מאוד באוכלוסייה שיש להם קול חזק אז חושבים שהם הרוב של התושבים", אמר זאב ברקוביץ' ששרד את אושוויץ ומשפחתו נספתה בשואה.

רוב המסתננים מרוכזים בדרום תל אביב, שם חיי התושבים הפכו לבלתי נסבלים בגלל הפשיעה המשתוללת ברחובות. למרות שבמשטרה לא פרסמו לאחרונה נתונים על פשיעת המסתננים, מנתונים שפרסמה המשטרה ב-2012 המסתננים היו מעורבים ב-40% ממקרי הפשיעה במחוז תל אביב, מדובר באחוז גדול ביחס לחלקם באוכלוסייה. תושבים רבים עזבו את בתיהם בדרום תל אביב ואחרים שלא יכלו להרשות לעצמם נאלצים לחיות בפחד.

ברקוביץ' התייחס לשאלת הרחקתם של המסתננים מהמדינה ואמר כי ההשוואה בין הניצולים למסתננים הינה שערורייתית: "לא צריך להחזיק אף מסתנן. אנחנו צריכים לדאוג לתושבי ישראל, אנחנו לא צריכים מסתננים. אני לא מדבר על פליטים שנמצאים בסכנת נפשות, זה משהו אחר, אבל המסתננים אינם פליטים, בדרך כלל באים לכאן אנשים שאין להם סכנת נפשות הם באים לחפש עבודה. לעומת זאת, אנחנו היינו כל השנים כמו פליטים אצל הגויים, אני ניצול מאושוויץ יש לי עוד מספר על היד, זה היה השם שלי בזמן השואה אצל הנאצים".

הפגנה מול שגרירות רואנדה בשבוע שעבר

יוסי שטיינר שהוא ומשפחתו היו מיועדים למשלוח לאחד ממחנות ההשמדה בפולין, נמלטו במלחמה מהנאצים ונאלצו להסתתר 9 חודשים במרתף בשביל להינצל. שטיינר כועס על כך שבקמפיין למען המסתננים משתמשים בניצולי השואה ומדברים בשמם. "אני שריד שואה ואיש לא שאל אותי מה אני חושב על הסוגייה. שאיש לא יתבטא בשמי או בשם אלה שלא זכו להגיע לארץ כמו שאני זכיתי, אין מקום להתבטא בשם רוב שרידי השואה לפני שמישהו שאל אותם".

הוא הוסיף כי יש לדאוג לתושבי המדינה ולניצולים שנותרו: "אני בסך הכל הייתי ילד בן 6 אני הייתי אמור להיות עשן ואפר, יועדנו להשמדה. מחובתה של מדינת ישראל לדאוג קודם כל ל-170 אלף יהודים שעברו את השואה. יש לניצולי שואה עדיפות לשיקום ולתמיכה בפרט למבוגרים בינינו, הם קודמים לא בגלל האמרה התלמודית עניי עירך קודמים אלא בגלל ההיגיון". כמו כן, שטיינר אמר כי אין מקום להשוואה: "אין מה להשוות, נקודה. דרום תל אביב נכבשה על ידי המהגרים וזה מחדל אחד גדול וצריך לתקן את זה. הצפיפות בארץ היא מספיק גבוהה ואנחנו צריכים לשקול היטב את מי אנחנו רוצים להכניס וודאי שיש עדיפות למדינת היהודים".

מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי המסתננים קבע משרד הפנים כי רק חלק זעום ראויים למעמד פליט. מרביתם המוחלט של המסתננים הם מהגרי עבודה, רק כ-10 אחוז מהם הגישו בקשת מקלט. יצחק אייזנר שנשלח בגיל 16 לאושוויץ ואיבד את אמו שלוש אחיותיו ואחיו מחה גם הוא על ההשוואה: "אי אפשר להשוות לשואה. בזמן השואה היינו כמו כלבים ברחוב אף אחד לא הסתכל עלינו, הייתי בן 16 כשהגעתי לבירקנאו אבל אף אחד לא רצה אפילו להסתכל עלינו, לתת לנו אפילו כוס מים, אין מה להשוות בכלל".

אייזנר הוסיף כי יש לבדוק בקפדנות למי מגיע מעמד פליט שכן תופעת ההסתננות עשויה לגרום נזק רב למדינת ישראל: "צריכים לבדוק ולראות מי ראוי ומי לא ראוי, אנחנו רחמנים בני רחמנים, צריכים לרחם על אנשים אבל אם מדובר בסתם מסתננים ואנחנו חושבים שיעשו נזק זה לא טוב כי אם זה יימשך ככה הם יהיו רוב האוכלוסייה שלנו ולא תהיה מדינת ישראל חס ושלום. לרחם זה טוב אבל אנחנו צריכים גם להגן על עצמנו ולהיזהר שלא ייגרמו לנזק לארצנו שכל כך נלחמנו עליה". אייזנר דיבר גם על העוינות של אוכלוסיית המסתננים כלפי מדינת ישראל ותושביה ואמר: "צריכים להיזהר למי נותנים רשות להישאר כאן. אולי הם לא אומרים אבל השנאה שם קיימת עלינו מי יודע. אם נותנים לזה להתפתח ולא בודקים אותם חס ושלום יכול להיות זמן שלא נוכל לעצור את זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר