מחקר: חולי סרטן מוציאים עשרות אלפי שקלים בחודש

אין מחיר לבריאות: מחקר ייחודי שנעשה באיכילוב חושף כמה מוציאים חולי סרטן על תרופות שלא בסל, בדיקות חדשות וייעוץ של מומחים. המחקר מראה כי לצד ההתמודדות עם המחלה הקשה, חולי הסרטן מוציאים עשרות אלפי שקלים מדי חודש. 

הוצאה על בדיקות מיוחדות שלא בסל

כ־%40 מהחולים הוציאו יותר מ־20 אלף שקלים בחודש על תרופות שלא בסל. עוד עולה מהנתונים כי 50%-30% מהחולים שילמו אלפי שקלים על בדיקות חדשות וכשני שלישים מהחולים הוציאו 1,000 עד 3,000 שקלים על חוות דעת שנייה מרופא.

מהנתונים עולה כי גם חולים שהרוויחו הרבה וגם מי שהכנסתם נמוכה משלמים עשרות אלפי שקלים על תרופות: 5% מכלל הנשאלים דיווחו שהוציאו יותר מ־20 אלף שקלים על תרופות. נוסף על כך, 47% מבעלי ההכנסה הממוצעת, 43% מבעלי ההכנסה הנמוכה ו־37% מבעלי ההכנסה הגבוהה הוציאו עד 20 אלף שקלים בחודש על תרופות. 

הוצאה על תרופות לחודש

התרופות שבהן מדובר הן בחלקן תרופות אימונותרפיות חדשות לחולי הסרטן, ובחלקן תרופות כמו קנביס רפואי או מדללי דם חדשים שאינם בסל התרופות.

פרופ' וולף // צילום: קוקו 

עוד עולה מהנתונים שמחצית מהחולים הוציאו יותר מ־1,000 שקלים על חוות דעת שנייה מרופא אחר, כאשר 17% ממי שהרוויחו מעל לממוצע, 15% ממי שהכנסתם ממוצעת ו־12% מבעלי ההכנסה הנמוכה הוציאו יותר מ־3,000 שקלים. 

ציפיות לא ריאליות

בשנים האחרונות פותחו בדיקות גנטיות ומולקולריות חדשות עבור חולי הסרטן, שחלקן לא נמצאות עדיין בלב הקונצנזוס הרפואי או לא הוכחו כיעילות. נמצא כי אחד מכל חמישה חולים בעלי הכנסה גבוהה (19%) הוציא יותר מ־10,000 שקלים על הבדיקה, וכך גם 6% מבעלי ההכנסה הממוצעת והגבוהה. 39% מבעלי ההכנסה הנמוכה, 26% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו־31% מבעלי ההכנסה הגבוהה הוציאו עד 10,000 שקלים על בדיקות כאלו. 

 

המחקר נערך בקרב 250 חולי סרטן שמטופלים באיכילוב אך לא מדובר רק בתושבי המרכז: משום שבית החולים הוא מרכזי, 70% מהחולים במחקר הם מרחבי הארץ. הם חולקו לשלוש קבוצות בהתאם להכנסתם: הכנסה ממוצעת הוגדרה בין 10,000 ל־15 אלף שקלים בחודש, והכנסה נמוכה וגבוהה בהתאם לממוצע.

בעקבות ההוצאות הכבדות, דיווחו החולים על נטל כספי ניכר, כאשר מי שהרוויחו פחות חשו יותר בנטל: 84% מהחולים במעמד הנמוך, 65% מהחולים עם ההכנסה הממוצעת וגם 69% מהחולים בעלי ההכנסה הגבוהה דיווחו שהנטל הכספי בעקבות הטיפולים היקשה עליהם.

אולם באופן טרגי, חרף ההוצאות הכבדות, החולים עדיין הרגישו שלא עשו מספיק ושיכלו "לקנות" עוד סיכוי או תקווה לבריאותם. 84% מהחולים חשו שנאלצו לוותר על טיפול נוסף בשל עלותו הכספית.

"התחלנו את המחקר הזה בעקבות שיחות שחוזרות מדי יום בינינו למטופלים, כאשר לעיתים הדיונים האלו מגיעים לרמה של התלבטות האם למכור את הבית בשביל טיפול חדש", אומר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב שערך את המחקר - אחד היחידים שנעשו בישראל ובעולם בתחום זה - יחד עם ד"ר ברליז וויסנגרין. "מה שמאוד עניין והפתיע היה שהיינו בטוחים שמי שיש לו פחות כסף יוציא פחות על חוות דעת שנייה או על בדיקות חדשות - וגילינו שכולם מוציאים אותו דבר. כשזה מגיע לבריאות, אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא מתפשר. ההתמודדות עם ההוצאות שנלוות למחלה היא מכה כואבת לכל קבוצות ההכנסה שבדקנו, ובטח לקבוצה שמרוויחה פחות, שבה רק ל־17% יש ביטוח רפואי פרטי".

חוות דעת שנייה מרופא

המחקר, שהוצג בכנס האיגוד הישראלי לאונקולוגיה, לא טוען שהבעיה היא בסל התרופות הישראלי, אלא דווקא בציפיות ובתקוות, שלעיתים אינן ריאליות, לקנות בכל מחיר טיפול למחלה הקשה. "סל הבריאות בישראל הוא מצוין ואחד מהכי טובים בעולם. יש בו את כל מה שהחולה צריך לקבל, אך יש דברים נוספים, נלווים, לא תמיד מוכחים. למשל, רבים מהחולים הולכים לקבל חוות דעת שנייה, ואנחנו לא בטוחים מה התועלת בזה ולמה היא נחוצה. יש תרופות שלא בסל, לא מוכחות, בשלבים מאוד ראשונים של מחקרים, שהחולים מאוד רוצים לנסות. חולים מוציאים הוצאות אדירות על תרופות שלא תמיד הגיעו לרמת ההוכחה המספקת ולכן לא רשומות בישראל", אומר פרופ' וולף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו