הפקעה שנויה במחלוקת

ראש מועצת מיתר, אבנר בן גרא, היה מופתע מאוד כאשר בתחילת החודש נודע לו כי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית מתכננת להפקיע משטח המועצה כמה מאות דונמים לטובת הרחבה של היישוב הבדואי חורה. זאת אף שעל פי נתונים עדכניים של הרשות להסדרה, רק כ־35 אחוזים משטחה המתוכנן של העיירה מאוכלסים.

"הודעה זו הגיעה ללא הכנה ונעשתה בצורה לא מקובלת", כותב ראש המועצה במכתב שנשלח לשר החקלאות אורי אריאל. מדובר בוועדה שהתכנסה בתוכנית ליישב את מפוני אום אל־חיראן באופן זמני, על שטח של 70 דונמים שיילקח חציו מחורה וחציו ממיתר, ובה התגלה לגמרי במקרה כי למעשה מתוכננת הפקעה דרמטית הרבה יותר.

"התנגדנו לתוכנית זו והגענו לוועדה כדי לטעון את טיעוני ההתנגדות שלנו, ובמהלך הוועדה, שמטרתה היתה לדון ב־35 דונמים בלבד, פתאום הציגו אנשיו של המנכ"ל לרשות להסדרת הבדואים, יאיר מעין, את התוכנית החדשה שלו - 350 דונמים אשר יילקחו משטחי מיתר בלבד".

מבדיקה שערכנו מתברר שמדובר בשטח גדול אף יותר, כך שזעמם של אנשי מיתר מובן: "מדובר בפגיעה אנושה בתושבי מיתר ובהתיישבות הציונית בנגב", אומר בן גרא, שתוהה מדוע לא להרחיב את חורה מזרחה, על שטחים פתוחים שאינם פוגעים ביישובו.

ברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית מסבירים כי הדבר נעשה מחוסר ברירה. "כל יישובי הבדואים מוגבלים בשטחם, ובכל מקרה של הרחבת יישוב בדואי אנו נדרשים להעביר שטחים ממועצה אזורית יהודית לרשות הבדואית", מוסר גורם ברשות, המסביר כי כך הם פועלים בהרחבות של רהט, שגב שלום ומקומות אחרים שמרחיבים על חשבון שטחיה של המועצה האזורית בני שמעון.

ובכל מקרה, מסביר הגורם, "המטרה היא להכניס לתוך השכונות החדשות את תושבי הפזורה שליד חורה, שממילא תופסים שטחים של מיתר. למעשה, על פי התוכנית, מיתר תאבד 1,000 דונמים לטובת שכונות נוספות בחורה, אבל תרוויח פינוי של 10,000 דונמים שכיום יושבת עליהם פזורה לא חוקית". לגבי התרחבות מזרחה - טוענים ברשות כי היא לא אפשרית היות ובאזור זה יש שטח בבעלות פרטית של יהודים.

סיפור זה הוא דוגמה נאה למה שמונע במובנים רבים את הסדרת הבדואים בנגב. הרשות להסדרה יודעת להפקיע שטחים ולתכנן שכונות לתושבי הפזורה, אך בשל היעדר אכיפה, שכונות אלו נותרות במקרים רבים ריקות ומשווקות בסופו של דבר לדור ההמשך של תושבי העיירות הוותיקות. כך יוצא שהפזורה הבלתי־חוקית נותרת במקומה, והעיירות מתרחבות על חשבון שטחים שיכלו לשמש מועצות יהודיות.

"יש לנו כבר היסטוריה בסיפורים האלה", מספר עמיחי יוגב, רכז דרום של עמותת רגבים. "יש היגיון בהעברת שטחים בין רשויות שונות, אולם זה יכול לקרות רק לאחר מיצוי מוחלט של הקרקעות הזמינות עבור הסדרת הפזורה בתוך תחומי חורה.

"בהליכים שניהלנו בעבר מול העיירות הבדואיות והרשות להסדרה - תמיד הובטח שאחוז מסוים מהמגרשים הקיימים יוקצה לתושבי הפזורה ולא ישווק לבנים ממשיכים. אבל גילינו בדרך הקשה שהבטחות לחוד ומעשים לחוד, ובאופן עקבי ממשיכים לשווק את המגרשים הללו בעיקר לבני המקום.

"התוצאה היא ששכונות שלמות עומדות ריקות, ובשל חוסר אונים של רשויות האכיפה ממשיכים לתכנן שכונות חדשות ולהפקיע קרקעות מרשויות יהודיות, ובמבחן התוצאה יוצאים קירחים מכאן ומכאן".