המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

תגלית ארכיאולוגית שנמצאה בכרמל עשויה לשנות את התיאוריה הקלאסית על בני האדם הראשונים שיצאו מאפריקה. במערת מיסליה נמצאה לסת עליונה של אדם מבוגר, שגילה יותר מ-170,000 שנה. מאובן הלסת זהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים, הומו סאפיינס. הגילוי מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100,000 שנים לפני זמננו.

על התגלית ההיסטורית דיווח הערב (חמישי) צוות החוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. ממצאי התגלית ההיסטורית גם יתפרסמו בכתב העת היוקרתי Science.

מבט מקרוב על הלסת // צילום: ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

עצם הלסת שהתגלתה כללה מספר שיניים, ובאמצעות שיטות מחקר מתקדמות, גילו החוקרים שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים. לפי שיטות תיארוך שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה.

"זו אחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות", אומר פרופ' הרשקוביץ. "הממצא החדש ממערת מיסליה מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני".

הפרופסור מסביר שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית באותה תקופה. לאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.

דוגמה לכלים שנמצאו במערה // צילום: מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה

"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "בנוסף להומו סאפיינס, חיו בו קבוצות שונות של משפחת האדם כמו: ניאנדרטלים ודינסובים, ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם הנבון. הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".

לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200,000 שנה והיגרו ממנה לפני 100,000 שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים, שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

פרופ' ישראל הרשקוביץ ופרופ' מינה וינשטיין עברון // צילום:ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

"תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".