הח"כים הערבים מציגים: ביזיון הדמוקרטיה

העובדות במקום הבדיה. זה היסוד היחיד לשלום אמת. זה מה שאמר סגן הנשיא פנס אתמול בכנסת, וזה אולי הציר שסביבו סובב המהפך המדיני האסטרטגי של ממשל טראמפ. עקרון אמירת האמת הוא יסוד בכל ממדי מדיניות טראמפ ופנס, לא רק בנושא הפלשתיני אלא גם בנושא האיראני וביחס למדינות עריצות ותוקפניות אל מול מדינות ידידותיות, דמוקרטיות ושוחרות שלום. זה לא פשוט, מאחר שהנשיא הקודם אובאמה טשטש גבולות. בין היסטוריה לנרטיבים שקריים. בין דמוקרטיה לרודנות טרור. בין אויב לידיד. לכן המאמץ של טראמפ וסגנו פנס הוא לא פחות מהרואי, והתוצאות אחרי שנה הן חיוביות, למרות פרצופים מעוקמים פה ושם.

ביקור פנס ושיאו בכנסתהוא בסך הכל הרבה יותר מרגש ממה שהיית מצפה בביקורו של סגן. אחרי הכל, הוא לא הנשיא. רק צריך להיזכר בביקורו רצוף התקריות של סגן הנשיא הקודם ביידן לפני שמונה שנים. אבל אולי ילמדו שם בארה"ב ובארצות אחרות לקח: אתה יכול להשיג מעט מאוד במהות והרבה בכותרות אם תשתולל בירושלים ותפגין חוסר כבוד כלפי ישראל. כך עשו ג'ו ביידן וזיגמר גבריאל. אבל איש לא יזכור אותך. ואילו את סגן הנשיא פנס העם בישראל יזכור. מה שמפתיע אלו המחמאות והחיבוק הגדול שבוז'י הרצוג העניק לנשיא טראמפ. הקרדיט הרב שהעניק לו, כולל הערכה ליושרתו. אפשר להניח שהרצוג כבר יינזף בחוגים מסוימים כקיצוני יותר מנתניהו.

מבחינת נתניהו, הביקור המדהים בהודו כאילו נמהל בדיזולב קולנועי טעון עם ביקור פנס, ונוצר רצף של שבוע וחצי עמוסי מופעי תקשורת. בשלושת ימי הנשר האמריקני בירושלים לא נשמע על יאיר לפיד. גבאי מצא מחבוא אי שם ביציע ליד מיכל הרצוג. התקשורת מציגה את האופוזיציה בדמותם של זחאלקה ועאידה תומא סלימאן. והמצלמות והכותרות מוקדשות למייק פנס ונתניהו, פנס וריבלין, ללא הפסקה.

אבל בניגוד לדעתו של פנס,ההצגה המכוערת של חברי הכנסת מהרשימה המשותפתאיננה מעידה על דמוקרטיה תוססת ואנרגטית. זאת היתה חבלה בדמוקרטיה הישראלית. בוז מוחלט לכל סמלי הממלכתיות הישראלית כמוהו כביזוי הדמוקרטיה. חברי הכנסת הערבים לא ביזו את סגן הנשיא, אלא את הכנסת. את בירת ישראל. זו אסטרטגיה שהם משתמשים בה כבר שנים ארוכות. איימן עודה אמר לפני נאום פנס שהוא רוצה תמונות ב"ניו יורק טיימס". כדי להביך את ישראל וכדי ששונאי טראמפ וישראל יוכלו להגיד: בישראל מגרשים מהפרלמנט קולות של "התנגדות".