"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תעשיינים ומלונאים בכנס חירום: "לפתור את משבר הדולר"

שרגא ברוש: "התעשייה הישראלית בסכנה" • ד"ר שראל, הכלכלן הראשי לשעבר באוצר: "התערבות הממשלה או בנק ישראל - חסרת היגיון כלכלי"

,עודכן
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש // צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

יותר מ-‭100‬ תעשיינים ומלונאים, מהמובילים במשק, התכנסו אתמול (ראשון) לכנס חירום משותף של התאחדות התעשיינים והתאחדות המלונות בעניין היחלשות הדולר. זאת לאחר שהירידה החדה בשער הדולר בשנה החולפת מול השקל, פגעה לטענתם ביצוא הישראלי ובתעשיית המלונאות בישראל.

בכנס השתתפו גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי ויו"ר ‭ BATM‬ועוד. מדברי התעשיינים והמלונאים עולה כי ציפייתם היא שבנק ישראל ימשיך ברכישה מאסיבית של דולרים בניסיון למתן את התחזקות השקל.

במהלך ‭ 2017‬שער הדולר צנח ב-%‭8.5 ‬ מול השקל, ומתחילת ‭ 2018‬נחלש שערו ב-%‭1.8‬ נוספים. מהשוואה בינלאומית עולה כי השקל הפך ב-‭2017‬ לאחד המטבעות החזקים בעולם - הוא התחזק מול הדולר ב-%‭.8.5‬ בסקר שערכה המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים ובחן את השפעת היחלשות הדולר מול השקל, נמצא כי ‭ 53%‬מהחברות התעשייתיות דיווחו כי ב‭ 2017-‬נפגע כושר התחרותיות שלהן עד כדי איבוד לקוחות, כ-%‭81‬ דיווחו על פגיעה משמעותית ברווח הנקי וכ-%‭46‬ דיווחו על ירידה כמותית במשלוחי היצוא בשל התחזקות השקל.

ברוש אמר בכנס כי "התעשייה הישראלית מצויה בסכנה ממשית. לא ניתן להמשיך להיות תחרותיים ולבצע עסקאות חדשות, או להמשיך בעסקאות קיימות בשערים הנוכחיים".

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה והכלכלן הראשי לשעבר באוצר, מסביר כי "לאורך זמן לא ניתן להשפיע על שער החליפין הריאלי, שהוא השער הרלוונטי לתחרותיות ולתעשייה. בסופו של דבר השפעת ההתערבות פוחתת והולכת וגורמים כמו מאזן התשלומים, שיעורי חיסכון והשקעה, פריון כוח העבודה, פתיחות לגלובליזציה ולהשקעות זרות, ומגמות דמוגרפיות וגיאופוליטיות, יגברו על ההתערבות הממשלתית.

"אין ודאות שהשקל התחזק מעבר לשיווי המשקל שלו, ואם היתה ודאות, אז בהמשך היתה צפויה היחלשות והתערבות היתה רק מאיצה את התהליך, תוך יצירת רווחי הון לבנק ישראל. היה בכך היגיון אילו המשק היה במיתון ושיעור האבטלה היה גבוה. אבל כשהמשק נמצא ככל הנראה בשיא מחזור העסקים, ושיעור האבטלה בשפל היסטורי, התערבות של הממשלה או של בנק ישראל כדי להאט את מגמת ההתחזקות של השקל היא חסרת כל היגיון כלכלי או חברתי ונושאת בחובה מחיר כבד בצורה של הפסדי הון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר