"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדיל השקוף בין חבר הכנסת למוציא לאור

כבר ב־2014 חשף "ישראל היום" את השיטה • איתן כבל זכה בתקופה בה יזם את הצעת החוק המפורסמת לסיקור אמפתי, מעיתון שברוב השנים לא תמיד היה קשוב לפועלו • פרשנות

,עודכן
ח"כ איתן כבל // צילום: נועם ריבקין פנטון

הכותרת הראשית שהתנוססה אתמול באתר "הארץ", שלפיה "כבל קיבל ממו"ל 'ידיעות אחרונות' הערות ותיקונים לחוק 'ישראל היום'", רק ממחישה את מה שכבר נטען ופורסם מעל דפי העיתון הזה: יוזם הצעת החוק נגד "ישראל היום" זכה לפינוקים ולסיקור נרחב וחיובי מ"ידיעות אחרונות", בתמורה לקידום הצעת החוק שנועדה להיטיב עם מוזס ועיתונו.

כבר ב־2014 חשף "ישראל היום" כיצד עבדה השיטה. כבל, כך פרסמנו, זכה בתקופה שבה יזם את הצעת החוק לסיקור אמפתי מעיתון שברוב השנים לא תמיד היה קשוב לפועלו הברוך במשכן הכנסת. כשכבל התמודד ב־2012 לתפקיד יו"ר ההסתדרות, הוא לא ממש ליקק דבש ב"ידיעות". גם לא כששקל להתמודד לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. כשפעל למען נושאים חברתיים - זה לא בדיוק התבטא בעיתון.

בחלקי תמלילי השיחות בין רה"מ בנימין נתניהו למוזס, שנחשפו בערוץ 2, הזכיר מוזס את כבל כמי שיכול לייצג אותו בכנסת. אחרי הפרסום לא היתה לחבר הכנסת ברירה אלא להודות. "ברגע שהתברר לנוני שיש הצעת חוק כזו הוא כן דיבר איתי", אמר אז, והוסיף: "למה להיתמם? אני מניח שכיוון שהובלתי את החוק, שירתי את האינטרסים שלו".

מילא פיו מים

כבל אפילו לא ניסה להסתיר שהוא משרת את האינטרסים של מו"ל "ידיעות אחרונות". במלאת 19 שנים לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, נשלח במוצאי שבת, 1 בנובמבר 2014, צלם "ישראל היום" גדעון מרקוביץ' לצלם בכיכר רבין בתל אביב. מרקוביץ' החרוץ תיעד בעצרת את כבל כשהוא מסתודד עם בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע, חתן פרס ישראל, יום לפני דיון על חוק "ישראל היום" בוועדת השרים לענייני חקיקה. רשרושי המצלמה הפכו את הבעת הפנים להבעה מבואסת. "די, תניח לנו. מחר, כשיסגרו את העיתון שלך, אתה תרצה עבודה אצלנו", סינן לעברו חתן פרס ישראל בעוד כבל ממלא פיו מים.

ב־3 בנובמבר 2014 הזכיר "דה מרקר" שלפני הדיון בכנסת סביב חוק "ישראל היום", הוגשה לכבל חוות דעת שהוזמנה ומומנה בידי "ידיעות אחרונות". כבל, שהיה להוט לקדם את החוק, טען כי כלל לא ידע שחוות הדעת "האובייקטיבית" שחולקה לו ולשאר חברי ועדת השרים מקורה ביוזמה, בהזמנה ובמימון של העיתון המתחרה.

ציפי לבני, שתמכה בחוק נגד "ישראל היום", אמרה אחר כך בכנס "הון־שלטון־עיתונות" כי "דיברתי עם מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס וקיבלתי חוות דעת ש'ידיעות אחרונות' הזמין, שעסקה בהיתכנות הכלכלית - אבל הכל היה שקוף בוועדת השרים". שקוף?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר