"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרלמנט הגרמני קרא לממשלתו להילחם ב-BDS

"זכות הקיום של ישראל וביטחונה אינם נתונים למו״מ", קובעת החלטת הפרלמנט הגרמני, שהתקבלה ברוב קולות • עם זאת, מההחלטה הוצאה הקריאה לשלול את זכות השהייה ממהגרים ופליטים שמעורבים בפעילות אנטישמית או אנטי-ישראלית

,עודכן
פעילי BDS // צילום: AFP

בצעד חסר תקדים אימץ היום הבונדסטאג, בית הנבחרים התחתון של גרמניה, קריאה לממשלה הפדרלית הגרמניתלהילחם ביתר נחישות בתנועת ה-BDS. הקריאה נכללת בהחלטה על החרפת המאבק נגד אנטישמיות בגרמניה, שאומצה היום ברוב קולות ביוזמת רוב סיעות הפרלמנט. את ההחלטה יזמת סיעת מפלגת "איחוד השמרנים" של אנגלה מרקל, והצטרפו אליה מפלגות הסוציאל-דמוקרטים, הליברלים והירוקים. יוזמי ההחלטה נמנעו מלשתף בהצעת ההחלטה את מפלגות הקיצון מימין ומשמאל, ״אלטרנטיבה לגרמניה״ ו"די לינקה".

ההחלטה מביעה "גינוי חריף ביותר"להחרמת עסקים ומוצרים ישראליים, מבלי שתיעשה אבחנה בין עסקים ומוצרים באחד מצדדיו של ״הקו הירוק״. ההחלטה קוראת למערכת המשפט הגרמנית לבחון אם ניתן להטיל עונשים על אנשים הקוראים להחרמת גופים ומוצרים ישראליים. ההחלטה כוללת גם התחייבות לאופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ולביטחונה.

"זכות הקיום של ישראל וביטחונה אינם ניתנים עבורנו למו״מ", קובעת ההחלטה. "לכל אדם שחי בגרמניה צריך להיות ברור שלאנטישמיות אין מקום בגרמניה. אנחנו תובעים ממערך האינטגרציה של המהגרים להבהיר את מחויבות גרמניה כלפי יהודים וכלפי מדינת ישראל. מי שדוחה חיים יהודיים בגרמניה ומעמיד בספק את קיומה של מדינת ישראל - ייתקל בהתנגדותנו המוחלטת".

ההחלטה אינה כוללת, עם זאת, קריאה לשלול זכות שהייה ממהגרים ופליטים שמעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית, כפי שהציעו תחילה יוזמי הקריאה.

בתוך כך, בסקר מקיף שערכה ההסתדרות הציונית העולמית בקרב יהודים התפוצות, עלה כי 83% מהיהודים שנשאלו בסקר העידו כי נחשפו לאנטישמיות במדיה וברשתות החברתיות, 59% מאמינים כי הפוליטיקאים בארצם אנטישמיים "במידה מסוימת" ו-51% מהנשאלים באירופה חוששים להסתובב עם סממנים יהודיים. הסקר המקיף, כלל 1,363 משתתפים יהודים, שאינם מתגוררים בישראל.

יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית: "תוצאות הסקר המדאיגות מוכיחות שוב כי האנטישמיות איננה חולפת מן העולם וכי יש לתת את הדעת ולנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת למגרה. אחד הנתונים המדאיגים שעולים מהסקר הוא אי האמון שרוכשים התושבים היהודים לרשויות האכיפה, מדובר בבעיה קשה שכל ממשלה צריכה לשים לב אליה. ההסתדרות הציונית תמשיך להיאבק בתופעה זו ותמשיך לפעול לחיזוק הגאווה היהודית בקרב עם ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר