תיאו"ם כוונות

דוד זכריה הוא הישראלי הבכיר ביותר שעובד באו"ם. אם לא יצא לכם להיתקל בשמו עד היום, זה כנראה מפני שהוא מכהן באחד התפקידים הרגישים בארגון, בלב מערכת העצבים של האומות המאוחדות. זכריה הוא המנהל האופרטיבי־מקצועי של הזרוע המבצעת למאבק בטרור (CTED), השייכת למועצת הביטחון של האו"ם.

את דרכו המקצועית באו"ם הוא החל לפני 12 שנים, כעורך דין במחלקה המשפטית של מועצת הביטחון. לפני כן שימש סגן בכיר לפרקליטת המדינה במחלקה הפלילית. כיום, מתוקף תפקידו, הוא אחראי למעשה לכמה מחלקות וצוותים שקשורים למאבק בטרור ועוסקים בנושאים של מימון טרור, בהיבטים משפטיים של טרור, בבקרת גבולות ובבטיחות תעופה, וכמובן - בסייבר, שנחשב כיום לאיום מרכזי במאבק הגלובלי בטרור.

"עברנו תהליך מאוד דרמטי בין טרור דיגיטלי מהדור הראשון לדור השני, ולדעתי אנחנו בפתחו של הדור השלישי", אומר זכריה, "בדור הראשון אל־קאעידה, למשל, היו משאירים קלטת וידאו עם נאום תיאולוגי של בן לאדן במשרדי אל־ג'זירה. הקלטת קיבלה פרסום וניתן היה להשיגה גם באתרים פיראטיים או בחנויות למיניהן.

"החל משנת 2013 אנחנו רואים קפיצת מדרגה טכנולוגית ביכולת ארגוני הטרור, ולאורך כל מעגל הטרור יש שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ביותר. אנחנו רואים שימוש ברשתות חברתיות לצורך גיוס. מימון, הסתה ואימון בנשק ניתן לעשות דרך האינטרנט. חיפוש בגוגל של 'איך להכין פצצה במטבח של אמא' מפנה לאלפי אתרים רלוונטיים, שיסבירו כיצד להכין פצצה מחומרים שנמצאים כמעט בכל מטבח. בפיגוע במרתון בבוסטון ב־2013, למשל, נעשה שימוש בכלים כאלה".

לאחרונה דווח כי טוויטר סגרה בתוך שנתיים קרוב למיליון חשבונות ששימשו למטרות טרור, וזכריה אף מוסיף כי "אנחנו מדברים על מצב שמימוש הפיגוע עצמו ותיאום פעילות בזמן אמת נעשים באמצעות רשתות מוצפנות שמאפשרות מסרים מיידיים. גם ברשתות מסרים מיידיים, כמו טלגרם וכלים מוצפנים אחרים המשמשים גם אותי ואותך, משתמשים ארגוני טרור. טלגרם הוא הכלי המועדף על טרוריסטים, וקיים סיכון שנעשה שימוש גם באפליקציות כמו ווטסאפ".

עוד באשר לגיוס לטרור, מספר זכריה כי "חוקרים שעקבו אחרי דאעש זיהו שבמשך תקופה ניסה ואפילו גייס אנשי תוכנה והאקרים. הם יצאו במודעות דרושים ספציפיות לכך. דאעש אמנם הובס צבאית אך לא נעלם מהמפה, ולכן סביר להניח שארגוני טרור ימשיכו לנסות להשתלט על טכנולוגיות של האקרים". 

הוא מוסיף כי "קשה לזהות גיוס לטרור באינטרנט. תכנים אלימים כמו עריפת ראשים יוסרו מייד מהרשת, וגם לא בטוח שהתכנים האלה הם מה שגורם לאנשים להצטרף לארגוני טרור. בדרך כלל התכנים הם יותר מתוחכמים, למשל - להראות כמה נוחים ושלווים הם חייהם של פעילי ארגון הטרור במקום מושבם, אשר מאפשרים להם לחיות חיי אסלאם טהורים. 

"קשה לומר שתכנים אלה הם בגדר הסתה לטרור. גם אם מזהים שזה מגיע ממקור שנוי במחלוקת, האם אפשר להגיד שזה מנוגד לחופש הביטוי? זו שאלה קשה: גם כשמזהים מהיכן מגיע התוכן - האם נכון להורידו?"

זכריה מציין כי "אחרי השלב הראשוני, כשאדם מביע עניין באידיאולוגיה ובדרך החיים של ארגון הטרור השיחה עוברת לצ'אטים סגורים או לאפליקציות חינמיות חזקות מבחינת אבטחה, ושם מתייחסים להיבטים יותר קונקרטיים של ההצטרפות לארגון. יש גם תוכנות ייעודיות שפיתחו מתכנתים של אל־קאעידה ודאעש, שלהשקפתם הן חסומות מכל האזנה".

על כתפי נפילים

כדי להתמודד עם השימוש הגובר של טרוריסטים ברשתות השונות, החליטו בזרוע המבצעת למאבק בטרור ליצור יוזמה בשם "טכנולוגיה נגד טרור" ולחבר בין ארבע החברות הגדולות בתחום החברתי־טכנולוגי - פייסבוק, גוגל, טוויטר ומיקרוסופט, כדי לבצע תהליך חשיבה משותף בנושא.

בכנס סייברטק השנתי, שייערך בין 29 ל־31 בינואר במרכז הירידים בתל אביב, ישתתף זכריה בפאנל מיוחד עם יוסי ורדי ונציגים מהתעשייה, שבו ידברו על היוזמה החדשה ועל חשיבות שיתוף הפעולה בין החברות, לטובת המלחמה בטרור.

בעיתות שגרה מדובר ביריבוֹת עסקיות, אך למען המטרה החליטו ענקיות הטכנולוגיה לעבוד כאמור במשותף. כך, למשל, מסביר זכריה כי "בהיבט המשפטי - כל הנושא של הסתה לטרור באינטרנט מעורר שאלות רבות על הגבולות שבין חופש הביטוי להסתה. ארבע החברות ישתפו פעולה בפן זה, וכן בפיתוח וביישום טכנולוגיה שתמנע מצב שבו אתר מוריד חומר המהווה הסתה לטרור, ומייד הוא צץ באתר אחר. ברגע שפייסבוק, למשל, תזהה וידאו של הסתה לטרור, מייד תיחסם האפשרות להעלות אותו ברשתות האחרות".

שיתוף הפעולה יגלוש גם מעבר לארבע החברות בזכות פלטפורמת שיתוף ידע שנוצרה עם מועצת הביטחון של האו"ם, מה שיאפשר נגישות של הידע הטכנולוגי־משפטי הרלוונטי לחברות ולאתרים קטנים יותר.

"אם אתה סטארט־אפ קטן, ובלי שכיוונת לכך ארגון טרור עושה בך שימוש - תוכל לגשת לפלטפורמה וללמוד מן הניסיון של החברות הגדולות. הפלטפורמה כבר נמצאת ברשת ונגישה לחברות הקטנות".

כדוגמה, מספר זכריה על הסטארט־אפ JUST PASTE IT, שפיתח בחור פולני בן 26. "ארגוני טרור מצאו את הפלטפורמה שלו כטובה ביותר להחליף מידע באופן אנונימי. הוא פנה לרשת שהקמנו ואמר, 'מעבירים דרך הפלטפורמה שלי מסרים ב־22 שפות שונות. אין לי אנשים שיכולים לבדוק מה משרת ארגוני טרור ומה לא, ואני כל היום מקבל פניות ממשטרות מכל העולם שהפלטפורמה שלי משמשת לסיוע לארגוני טרור'".

העבודה המשותפת אכן סייעה במקרה זה, שכן לדברי זכריה זמן לא רב לאחר החתירה לפתרון, "על פי מידע של ארגון המודיעין Site, אל־קאעידה הבהיר לפעיליו שהרשת JUST PASTE IT כבר לא בטוחה, והוא מפנה אותם לרשת אחרת. זו העוצמה של המגזר הפרטי".

 

הוצאה להורג של דאעש

 

המטרה: כורים גרעיניים

זכריה (49), עורך דין בהכשרתו ובעל תואר דוקטור בפילוסופיה בתחום של משפט וטרור, מתגורר בניו יורק. הוא בוגר ישיבת בני עקיבא בנתניה. לאו"ם הגיע במקרה לאחר שקולגות שלו במשרדי המשפטים והחוץ שלחו לו את תיאור התפקיד - אז, כאמור, עורך דין במועצת הביטחון. "הם אמרו שהם חושבים שזה 'תפור עלי'". יותר מעשור לאחר מכן, נראה שהם צדקו. ב־2012 הוא כבר מונה למתאם המשפטי בזרוע המבצעת של ועדת הטרור במועצת הביטחון, ולפני שנה מונה לתפקידו הנוכחי.

כיאה למי שעובד באו"ם, זכריה מקפיד לשמור על אובייקטיביות ומעדיף שלא להתייחס למערכת היחסים המורכבת שבין ישראל לאו"ם. זכריה בא לעבוד ושואב מוטיבציה מהשליחות שבתפקידו. "כדי לנצח את הטרור חייבים פעולה גלובלית. בתפקידי הנוכחי אני תורם תרומה קטנה לכך", הוא אומר.

היחידה שלו אחראית, בין השאר, על זיהוי מגמות עולמיות בתחום המאבק בטרור. זכריה מזהה שתי מגמות גלובליות מרכזיות. האחת קשורה לכך שכיום אפשר להפוך כמעט כל דבר לנשק, "למשל, כלי רכב או מוצרים שלא קשורים לטרור ומשמשים בהכוונת דאעש כדי לבצע פיגועי טרור, ולפעמים התוצאות הן קטסטרופליות".

מגמה טכנולוגית אחרת מתייחסת, לפי זכריה, לסיכון הנשקף מנפילת טכנולוגיות מתקדמות לידי ארגוני טרור. דוגמה לכך היא הדפסת כלי נשק במדפסות תלת־ממד. "אני לא יודע להגיד שזה נעשה במסגרת ארגון טרור, אבל הטכנולוגיה קיימת. בתחום 'האינטרנט של הדברים'", הוא מוסיף, "היום המקרר והמכונית שלנו מחוברים לרשת. אין לי עובדות שמעידות שבאמצעות טכנולוגיות כאלה תבוצע פעילות לצורך טרור, אך ייתכן שבעתיד זה יתאפשר ועלינו להיערך לכך".

עוד, לדבריו, מועצת הביטחון מקדישה תשומת לב לפגיעה במטרות רכות כגון מרכזי בילוי, וכן לסיכון שבהשתלטות ארגוני טרור על תשתיות חיוניות. "בעבר חשבנו שאם נקיף את התשתיות החיוניות שלנו, כמו כורים גרעיניים ותחנות חשמל וכוח - בגדר מספיק גבוהה - הן יהיו מוגנות. המציאות השתנתה". 

היכן לארגוני טרור יש יתרון על מדינות?

"כחברה, החלטנו להחיל על עצמנו כללים - לא כל מה שמותר להם מותר גם לנו. ארגוני הטרור משתמשים ביכולות הצפנה, ובארגוני מודיעין יש יכולת לפענח אותה, אבל לא תמיד אפשר להביא את מה שהם אוספים כראיות למשפט. גם אם ארגון המודיעין אסף חומר שמנע פיגוע, ייתכן שיהיה קשה להעמיד את המפגע לדין בגלל שבשיטת המשפט שלנו אנחנו מכבדים את זכויות הנאשם. כמובן שיש גם פתרונות כיצד להציג חומר חסוי בבתי משפט מבלי לפגוע בזכויות הנאשם". 

האם גם בעולם הסייבר קיימים קודים של התנהגות ואמנות לשעת מלחמה?

"יש לנו פיסות של נורמות. שורת החלטות של מועצת הביטחון מסדירה באופן רחב - אך לא מלא - את שימוש ארגוני הטרור באינטרנט ואת החובות של מדינות למנוע שימוש כזה. יש הרבה מה לעשות בעניין".

אילו ארגונים מטרידים אתכם כיום במיוחד?

"אל־קאעידה, דאעש ובוקו חראם באפריקה. אלה הארגונים שבהם אנחנו מתמקדים, בעיקר באמצעות הגברת שיתופי פעולה גלובליים, אזוריים ובין־אזוריים".

 

דאעש - הדור הבא

הזרוע המבצעת הוקמה בשנת 2004 בעקבות פעולות טרור עולמי. היא אמונה על מאבק בטרור, ומומחיה משקיעים את מאמציהם גם בטרור מסורתי. בין השאר, זכריה ואנשיו מבקרים במדינות כדי להעריך את תפקודן בהתמודדות עם טרור ומסייעים להן לפי הצורך. "בפועל", הוא מסביר, "מטרותינו רחבות. אנו מהווים מרכז מצוינות שמאפשר לגופי האו"ם לקבל הבנה של ההתמודדות עם טרור מכל זווית רלוונטית. 

"כיום הנושא שעומד בלב העיסוק במועצת הביטחון הוא כל אותם הלוחמים הזרים, שחוזרים עכשיו מסוריה ומעיראק. כאמור, למרות שהוא הובס שם, דאעש כאידיאולוגיה ואפילו כארגון לא נעלם מהמפה. יש אלפי לוחמים שחוזרים למדינות מושבם או למדינה שלישית עם ממשלות חלשות ותשתית מספקת, וקיים סיכון שאם לא ניערך נכונה הם ינצלו חולשה זו כדי להתארגן ולהקים את דאעש הדור הבא".

איך מונעים את זה?

"נדרשת התמודדות מלאה של כל החברה. פעם חשבנו שרק ממשלות יכולות להתמודד עם טרור. היום אנחנו מבינים שכל החברה צריכה להיות מעורבת בכך. גם למוסדות המדינה, למוסדות החברה האזרחית ולמגזר הפרטי יש יכולת חשובה במניעת טרור. ארגוני הטרור לא סטטיים, הם לא עומדים במקום וכל הזמן חושבים על הצעד הבא. חשוב שנהיה כל הזמן צעד אחד לפניהם". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו