קבלת פנים מהאגדות

ביום הרביעי המראנו מדלהי לגוג'ראט, מדינתו של מודי. ברגע שהגחנו מבטן המטוס הוכינו בסנוורים. גם עכשיו, כשהדברים נכתבים, אני מוצף רגשות. עשרות אלפי בני אדם, אולי יותר – נשים, גברים, זקנים וטף - גדשו את הדרך משדה התעופה עד העיר אחמדבאד ובידיהם דגלוני ישראל והודו, מנופפים בידיהם לשלום. עשרות במות ועליהן רקדנים ורקדניות שייצגו את כל מדינות הודו. מתופפים היכו בתופים, אחרים נשפו באבובים וניגנו בכלים נוספים.

מאות שלטים עצומים למראה הוצבו בכל פינה עם תמונותיהם של בנימין נתניהו ונרנדרה מודי, ועליהם כתובות בעברית ובאנגלית המברכות לשלום את ראש ממשלת ישראל, ומזכירות את הידידות ארוכת השנים בין הודו לישראל. כך הסתובבנו זמן לא מועט ברחובות אחמדבאד מוקפים בהמולה הצבעונית שכוונה כל כולה כלפינו. קבוצה תושבים שרה לנו "הבאנו שלום עליכם". אשרי העם שככה לו.

מודי מבקש להוביל את הודו לשינוי

בסופו של המסלול הארוך הגענו לאשראם שבו בילה מהטמה גנדי 13 שנים מחייו וממנו יצא לפעולותיו המדיניות שהקנו לו שם בתולדות עמו ובתולדות האנושות. המנהיגים חלצו נעליים ונכנסו פנימה. לא במקרה בחר מודי להביא את חברו מישראל למקום הזה. כפי שכתבתי, ניכר על מודי שהוא רואה בגנדי מורה – לאו דווקא ביחס לעיקרון אי האלימות שלו, אלא ברצון שלו לבצע שינוי מהפכני בחברה ההודית ולהביא אותה לשלב חדש באבולוציה ההיסטורית שלה.

מרכז את עיקר מרצו בהענקת עצמאות כלכלית להודו. נתניהו ומודי // צילום: אי.פי.איי

גנדי לא עסק רק במאבק לא אלים נגד הבריטים בדרך לעצמאות מדינית, אלא שאף גם לעצמאות כלכלית. באשראם הזה הוא ניסה ליצור מעין דגם אב של משק המפרנס את עצמו ממקורותיו שלו. גנדי לא הצליח במשימתו, וכאן נכנס מודי לתמונה. כ-100 שנים אחרי שהוקם המרכז הלימודי הזה במדינתו שלו, הוא מרכז את עיקר מרצו ואת הכריזמה המדהימה שהוענקה לו משמים, כדי להעניק להודו עצמאות כלכלית ולהפוך אותה למעצמה עולמית בתחום. הפוטנציאל הוא כמעט אינסופי.

מדענים ישראלים והודים מחפשים פתרונות

ואכן בהמשך, זכינו לשמוע ממודי הרצאה מפורטת על תפיסת עולמו בנושא. שעתיים לאחר מכן הגענו למרכז החדשנות icreate בחלק אחר בגוג'ראט, שם חברו להם יחד מדענים הודים וישראלים כדי לממש רעיונות ולייצר פתרונות למגוון האתגרים העומדים בפני תת היבשת האדירה הזאת. גם שם קידמו את פנינו שלטי ענק של שני המנהיגים. הפעם הסיסמה הייתה שונה: "שתי אומות ומטרה אחת: חדשנות". בחלל הענק התקבצו המונים שקיבלו את שני המנהיגים בתרועות שואגות משל היו כוכבי רוק.

בני הזוג נתניהו באשראם של גנדי // צילום: אי.פי.אי

נאומו של מודי היה ארוך וסיפק הצצה רצינית להשקפת עולמו. הוא דיבר בשפת אמו ודבריו כוונו בעיקר אל עמו. הפגנת האהבה כלפינו מלמדת על ראייתו את ישראל כמקור השראה רב תחומי לטובת עתידה של הודו. היריעה קצרה מלסכם את נאומו החשוב. מודי מדבר לעתים כמורה מחנך, המבקש להקנות לתלמידיו רעיונות חדשים ובעיקר עצמאות מחשבתית; ולעתים הוא מדבר כמכשף השבט המשביע את הכוחות הגנוזים בעמו להתפרץ.

כשם שנתניהו נדרש בנאומיו גם לתנ"ך ולמקורות עתיקים נוספים, גם מודי שואב ממעיינות קדומים של ספרות עמו. הוא ציטט בסנסקריט שיר של גדול השירה ההודית, קאלידסה, בן המאות הרביעית והחמישית, כדי להמחיש את רעיון החדשנות כמנוע ליצירתיות: "רק משום שדבר כלשהו ישן, אין זה אומר שהוא טוב. ורק משום שדבר הוא חדש, אין זה אומר שהוא לא טוב".