"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קשה לעיכול: אירופה מגבילה את הצ'יפס

האיחוד יחל לפקח על מזונות שונים, ביניהם גם טוסטים, מאפים ועוגיות המכילים אקרילאמיד • הסיבה: התגלה שהחומר מסרטן • קריאות בישראל לפעול באופן דומה

,עודכן
בקרוב גם אצלנו? // צילום: GettyImages // בקרוב גם אצלנו? // צילום: GettyImages

האם לא נוכל להיפגש בקרוב לקפה ועוגה? האיחוד האירופי אישר תקנות שנועדו להגביל תכולת אקרילאמיד במזון - חומר העלול לגרום לסרטן, ומ־1 באפריל תוגבל התכולה של החומר הזה ל־700 מיקרוגרם לקילוגרם. תקנה זו תשפיע על יצרני מזון, על חברות הסעדה וגם על מסעדות.

האקרילאמיד בריכוז גבוה ומסוכן נמצא במזונות מושחמים, למשל קרום הלחם, עוגיות, קפה או קצוות של צ'יפס. החלקים הפריכים של מזונות אלה מכילים ריכוז גדול של אקרילאמיד. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן IARC קבעה כי החומר עלול לגרום לסרטן, ומסיבה זו החליט האיגוד לפעול להגבלתו. לפי התקנות החדשות, יצרני צ'יפס יידרשו לבחור זנים של תפוחי אדמה שבהם יש סיכוי קטן יותר ליצירת אקרילאמיד. האיגוד יבצע בדיקות מדגמיות במפעלים כדי לראות שהם עומדים בתקנה. בנוסף, מתכוני האפייה והטיגון ישופרו ויפוקח. צעדים דומים יינקטו גם לגבי מאפיות וקונדיטוריות, כשייבדקו חומרי הגלם, ייבדקו הליכי הבישול והטיגון, וחלק מהסוכרים יוחלפו בסוכרים פחות בעייתיים. בקפה תינתן עדיפות לזן ערביקה על פני רובוסטה, ותהליכי הקלייה של הקפה יפוקחו כדי למנוע השחמה מסכנת.

המקום היחיד שבו לא ניתן לאכוף את התקנה יהיה בתים פרטיים, ולכן האיחוד החל במסע שכנוע, שנועד להעלות למודעות הציבורית את הסיכון לחלות בסרטן בחשיפה בלתי מוגבלת לחומר זה.

עצות להקטנת ריכוז של אקרילאמיד בבית: בהכנת טוסט, יש לתכנת את ההשחמה לרמה גבוהה, ולהסיר את החלקים השרופים. מומלץ להקטין את הבישול בטמפרטורות גבוהות במזונות עשירים בעמילן. אפשר להשתמש בדרך בישול רכה יותר דוגמת הרתחה, אידוי במקום טיגון, אפייה או השחמה.

ד"ר אלי שטרן, יו"ר הוועדה למסרטנים סביבתיים באגודה למלחמה בסרטן ויו"ר הוועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מציין שראוי שישראל תאמץ הנחיות דומות להנחיות האירופאיות. "החומר אקרילאמיד כבר הוגדר כחומר החשוד כמסרטן ברשימת החומרים המסרטנים של משרד הבריאות. ההנחיות האירופאיות ניתנות ליישום גם כאן. אני מתכוון להביא את הנושא לדיון במסגרת האגודה למלחמה בסרטן ולפרסם נייר עמדה בנושא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר