ידע זה כוח - גם נגד רעידות אדמה

אדמה חמה: לא פעם ולא פעמיים אנחנו שומעים על החשש מרעידת אדמה גדולה בישראל שתוביל לאסון לאומי בשל היעדר מוכנות. אין לדעת מתי רעידה כזו תכה כאן, ומה יהיו מימדי הנזק שהיא תגרום - אבל הבוקר (שני) אנחנו מדווחים על צעד נוסף בדרך למוכנות הנדרשת.

גוף חדש, מרכז ידע לאומי לניהול אסונות ומצבי חירום, שמובל על ידי אוניברסיטת חיפה, עתיד לעסוק בקרוב במוכנות לכל צרה, בהתמודדות ובניהול האירועים האלה, ובתהליכי השיקום לאחריהם. המרכז צפוי לרכז ולאסוף מידע שיסייע בקבלת ההחלטות הנכונות בבוא העת, ומשתתפים בו מומחים מתחומי הנדסה וטכנולוגיה, גיאוגרפיה, תקשורת, פסיכולוגיה מדע המדינה, מרפואת חירום ובריאות הציבור, משפטים ומדיניות ציבורית. 

בראש המרכז החדש תעמוד פרופ' דבורה שמואלי, חברת סגל בחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה וחוקרת ראשית במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה. לצד זאת, יפעלו חוקרים מן הטכניון, האוניברסיטה העברית, רפאל- מערכות לחימה מתקדמות, ומכללת תל חי, בשיתוף עם עיריית חיפה, עמותת נתן-לסיוע הומניטרי בין לאומי, ומדעטק- מוזיאון המדע בחיפה. 

"המיקוד של המרכז החדש יהיה בחשיבה על תרחישי אסון וחירום עתידיים כגון רעידות אדמה, וגם תרחישים בסבירות נמוכה יותר דוגמת צונאמי ואסונות גרעיניים", אומרת פרופ' שמואלי, "המרכז יהווה מוסד מחקר מדעי אשר יבחן דרכי התמודדות של מדינות אחרות בעולם עם מקרי אסון, וישמש מקור מידע למקבלי ההחלטות בכל מימדי הזמן הנוגעים לאסון".

סכנה על עמודים // צילום ארכיון: יהושע יוסף
 

לב הסכנה: מבנים רב־קומתיים

בסמוך להודעה על המרכז החדש, פרסמה היום אוניברסיטת חיפה מחקר חדש, שלו שותפה גם האוניברסיטה העברית, ולפיו קיימים פערים משמעותיים בהיערכות ישראל לרעידות אדמה - חלקם חמורים במיוחד ועלולים לגבות את חייהם של מאות אלפים. על פי המחקר החדש, הפערים הם בעיקרם במערך הרגולציה והמדיניות, כאשר החריפים ביותר הם שלבי המניעה (איפחות) והשיקום. 

כפי שדיווחנו לא אחת, ולאור נתונים שחשפנו כאן בחודש נובמבר האחרון, רעידת אדמה חזקה היא איום מרכזי על מדינת ישראל ועל חיי תושביה. מיליוני תושבים בכל רחבי הארץ מתגוררים במבנים בעלי עמידות לקויה, שנבנו לפני יישום של תקן מתאים ב־1980. עיקר הסיכון מצוי במבנים בסיכון גבוה במיוחד, כגון שיכוני עולים על עמודים המצויים בערים הסמוכות לקווי שבר פעילים, או שבנויים על קרקע רכה. סיכונים אלו נכונים גם לגבי מבני ציבור, כגון בתי ספר ובתי חולים שנבנו לפני 1980. 

המחקר החדש קובע אף הוא כי קיים צורך של ממש בהטלת אחריות על גוף ממשלתי, שיקבל על עצמו את האחריות לחיזוק מבני המגורים, ויקבל תקציבים לשם כך. זאת, לפי המחקר, מאחר שמספר ההרוגים הגבוה ביותר צפוי בבנייני המגורים. "מדינת ישראל אינה מוכנה לרעידת אדמה בשלב ה'לפני'", הוסיפה פרופ' שמואלי, שהדגישה: "המחקר החדש אותו הצגנו אכן משקף את הצורך הגבוה במוכנות".

הדרישה: תקציב ממשלתי לחיזוק מבנים. תרגיל רעידת אדמה בכנסת // צילום ארכיון: דודי ועקנין

 

"חוסר בזיכרון קולקטיבי"

חושבים שלנו זה לא יקרה? אם בסטטיסטיקה עסקינן, הרי ששתי רעידות האדמה המשמעותיות האחרונות היו בהפרשים של 90 שנה: ב־1837 ואחריה ב־1927. מאז חלפו, בחישוב מהיר, 90 שנה - ועוד שנה אחת. "רעש האדמה ב־1837 גבה את חייהם של אלפי אנשים, כ־3-2 אחוזים מאוכלוסיית הארץ, והחריב כליל את העיר צפת", נכתב במחקר, "ב־1927 רעידת אדמה חזקה גרמה בירושלים בלבד ל־130 הרוגים ומאות פצועים, וזאת כאשר אוכלוסיית העיר היתה רק עשירית מן אוכלוסיית העיר כיום".

בהמשך לאותם נתונים, נכתב כי "רעידת אדמה בהיקף דומה כיום תהיה הרבה יותר הרסנית, בשל גידול האוכלוסייה ופגיעותם של מבנים רב־קומתיים שנבנו לפני יישום תקן סיסמי. הפגיעות הגבוהה בישראל קשורה לכך שרעידות אדמה קשות באזור מכות בו פעם בכמה דורות, וחסרים לכל הנוגעים בדבר זיכרון קולקטיבי ותמריץ ציבורי־חברתי להיערך לאירוע מסוג זה מראש בדרך הולמת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו