למה זה קרה דווקא עכשיו, בינואר? בשבוע שעבר הוזכר כאן שמו של איברהים אפלאי, השחקן האחרון שרכשה בארסה בחלון ההעברות של ינואר. שבע שנים היא נדמה בחורף ולפתע ניפצה את כל שיאי ההעברות בכדורגל הספרדי כשרכשה את קוטיניו ב־120+40 מיליון יורו, זאת אף שאינו יכול לשחק בליגת האלופות והגיע מעט פצוע.
תיכף נגיע לסיבות המקצועיות שהביאו לרכישה, אבל הסיבה המרכזית שבגינה מוליכת הליגה הספרדית חזרה לשוק היא רצון: היא רצתה את הברזילאי והברזילאי רצה אותה. מאוד.
בתקשורת האנגלית חושפים ביממה האחרונה את מאחורי הקלעים של המעבר הזה, את בקשת השחרור של קוטיניו בקיץ ואת התסכול מכך שלא שוחרר. על הרצון של בארסה אין צורך להרחיב: לפני חצי שנה היא פתחה במרדף אחר הברזילאי, כזה שלא היה מסתיים עד שהיה לובש את החולצה שלה.
ואלוורדה. אוהב שחקנים ורסטיליים // צילום: אי.פי.איי
מה קוטיניו יכול לתרום לברצלונה? בחזונם רואים הקטלאנים איך קוטיניו מחליק בטבעיות לנעליו של אנדרס אינייסטה בן ה־33. או בעצם תופס את המקום שפינה ניימאר באגף השמאלי, או שאת הצד השני דווקא, או אולי אפילו מחליף את מסי כשצריך. מגוון האפשרויות שהוא מניח בפני בארסה הוא אחת הסיבות המרכזיות שסומן כמטרה המרכזית של הקבוצה. עבור מועדון שמתעדף שחקנים ורסטיליים, על אחת כמה וכמה תחת ארנסטו ואלוורדה שנוהג לשנות מערכים, קוטיניו הוא מהמוצרים האלה שהם גם וגם. גם שמפו וגם סבון גוף, גם קיצוני וגם עושה משחק. במוצרים מסוג זה, המחיר פחות רלוונטי.
מעבר לזה, הוא מעניק לבארסה ברק ברזילאי, החומר הקסום שפיזרו רונאלדיניו, רומאריו, ריבלדו ועוד, וממנו איבדה הקבוצה עם עזיבת ניימאר. מלבד מסי, אין העונה שחקן בברצלונה שיצר לחבריו יותר מצבים מאשר קוטיניו לשחקני ליברפול, כשלזה הוא מוסיף איום על השער ממרחק (כבש 19 שערים מחוץ לרחבה). אפשר לנתח עד אין סוף את יכולותיו, ואפשר גם לסכם כך: קוטיניו שחקן אדיר, נכס לכל קבוצה.
כיצד תסתדר ליברפול עם העזיבה? משהבין יורגן קלופ שאין שום סיכוי להחזיק את קוטיניו באנפילד, הוא הזכיר לעצמו במילותיו של שייע פייגנבוים, גרסת בובה של לילה, שמי שלא רוצה להיות כאן: וולקאם. כמאמן בורוסיה דורטמונד הוא ראה את כוכביו נוטשים ליעדים אקזוטיים יותר, וכך למד להסתדר עם מה שיש ולמצוא תחליפים ראויים במהירות.
קוטיניו. מניח בפני ברצלונה מגוון אפשרויות רחב // צילום: איי.אף.פי
נדמה שהפעם אין את הדחף זה: עם מוחמד סלאח, רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה, החלק ההתקפי של ליברפול הוא עדיין קטלני, והעונה אף הסתדר טוב יותר בלי הברזילאי. מהבחינה הזאת קשה לראות אותו נופל כפי שקרה עם עזיבת רוברט לבנדובסקי את דורטמונד, אז הביא את צ'ירו אימובילה כמחליף לפולני במהלך שהוביל לסיום דרכו.
מקצועית, ליברפול צפויה להסתדר בלי קוטיניו, אך עבור אוהדיה הפגיעה העיקרית היא תדמיתית: תחושה שהפכה לקבוצה מוכרת ונטולת שאיפות. תחנת מעבר יוקרתית על ציר סאות'המפטון־ברצלונה, אבל עדיין תחנת מעבר.
מה צריכה לעשות ליברפול עם הכסף? הדחף הראשוני הוא להכריז על מציאת מחליף: קשר התקפי הלך, קשר התקפי צריך לבוא. ריאד מאחרז מלסטר סיטי ותומא למאר ממונאקו הם השמות הראשונים שקפצו לאתרי האינטרנט כמי שצריכים להיכנס לנעליו הגדולות של הברזילאי. לאלג'יראי ניסיון בפרמייר ליג ולצרפתי כישרון יוצא מן הכלל. קדימה להזדרז ולחתום עסקה.
קלופ עם ואן דייק. ראה את הכוכבים עוזבים ויודע להסתדר עם מה שיש // צילום: איי.אף.פי
אפשר להבין את קו המחשבה הזה, אבל הנה קו אחר: עם קוטיניו ובלעדיו, ליברפול לא היתה קרובה לאליפות. כלומר, הוא או מישהו אחר כמותו אינם הבעיה ואינם הפתרון. אפילו המספרים מוכיחים זאת: עם קוטיניו השיגה ליברפול 54% הצלחה ובלעדיו 52%. הבדל זניח. מכאן נגזר הרעיון הבא: להשקיע את הכסף בעמדות אחרות. וירג'יל ואן דייק הוא התחלה טובה, וכעת אפשר לחפש ולהשקיע בשוער טוב ובמגינים חזקים. עם נאבי קייטה, שיגיע בקיץ, יכולה ליברפול לבנות קבוצה שאמנם תהיה נטולת קוטיניו, אך עדיין מפוצצת כישרון ובעלת יכולת להגן עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
