אתר פרהיסטורי בן חצי מיליון שנה נחשף בשרון

אתר פרהיסטורי חשוב, מלפני כחצי מיליון שנים, המתפרש על פני כ-10 דונמים, נחשף בחודשים האחרוניםבחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקותוהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום) ידועים רק אתרים נוספים ספורים מתקופה זו, המזוהה עם שלב מאוחר של "התרבות האשלית". החפירה הארכיאולוגית מתנהלת במימון רשות מקרקעי ישראל, אשר פועלת להרחבת היישוב ג'לג'וליה.

בחפירה נחשפו מאות אלפי פריטי צור, מאות מהם מטיפוס 'אבן יד' האופייני לתקופה. "כלי הצור שנחשפו בכמות יוצאת דופן במהלך החפירה, מספקים מידע חשוב על אורח החיים של בני האדם הקדמונים בתקופה הפליאוליתית התחתונה באזורנו", אמרו מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ופרופסור רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "נראה כי התנאים הסביבתיים שהתקיימו בג'לג'וליה לפני כחצי מליון שנה, יצרו סביבה מועדפת, אליה חזרו הקדמונים שוב ושוב".

"אולר שוויצרי של האדם הקדמון". אבני הצור שנמצאו בחפירה // צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות

"את כלי הצור שנמצאו באתר בכמויות יוצאות דופן, ניתן ליחס ל"הומו ארקטוס" - האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום. בתקופה זו, היו הקדמונים ציידים -לקטים: הם נהגו ללקט ולצוד את המזון שלהם ונעו ממקום למקום בהתאם להיצע שסיפק להם השטח. שחזור הסביבה הקדומה מלמד כי בני האדם הקדומים חיו על שפת נחל (אולי נחל קנה, שאפיקו עובר היום כחצי ק"מ מדרום לאתר) אשר היווה 'נקודה ירוקה' בנוף. בנקודה זו, היו זמינים במקום אחד שלושה צרכים בסיסיים של האדם הקדמון: מים לשתייה, סוגי מזון שונים (צמחייה ובעלי חיים) וסלעי צור, מהם יצרו כלים. היקף האתר מלמד שלאדם היה זיכרון גיאוגרפי של מקום, וייתכן שהוא חזר לאזור לפי מעגל עונתי", אמרו השניים.

ברשות העתיקות מציינים כי אבני היד, שמאות מהן נמצאו באתר, הן כלי מרשים שצורתו מזכירה לרוב טיפה גדולה. סיתות ועיצוב אבני יד הם מלאכה מורכבת, הדורשת תכנון קפדני מראש והיכרות מעמיקה עם חומר הגלם. אבני היד היו בשירות האדם הקדום במשך למעלה ממיליון שנים. יש המציעים, כי כלים אלה שמשו בעיקר לביתור בעלי חיים גדולים כדוגמת פילים אחרים גורסים, שהם שימשו כ"אולר שוויצרי" של תקופת האבן, והיו לה שימושים נוספים כגון ציד וטיפול במזון צמחי. כלי הצור באתר מלמדים על חדשנות ויצירתיות טכנולוגית.

מעין שמר, מנהלת החפירה, מציגה אבן יד בת חצי מיליון שנה // צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות

"חשיפת האתר בג'לג'וליה היתה בגדר הפתעה. הימצאותו של אתר קדום כל כך על שטח נרחב ובמצב שימור נהדר היא מרגשת מאוד", ציינה מעין שמר. "אנחנו מכירים רק שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ: האחד בקיבוץ אייל, כחמישה ק"מ צפונית לג'לג'וליה, והשני, המתוארך לשלב תרבותי מעט מאוחר יותר, במערת קסם שנמצאת כחמישה ק"מ מדרום לכאן. הממצא מדהים, מבחינת הכמות, רמת ההשתמרות של הממצאים ואיכות הסיתות. אנחנו רואים כאן מגוון טכנולוגי רחב של טיפול באבני צור, ואין ספק שחקירתו לעומק תתרום רבות להבנת אורח החיים וההתנהגות האנושית לפני כחצי מיליון שנים.".

"קשה להאמין שדווקא בין ג'לג'וליה לכביש 6, מתחת ל-5 מטרים של שכבות כיסוי, נמצא נוף קדום בן כחצי מיליון שנים שהשתמר באופן כל כך מרשים", ציין פרופסור ברקאי. "אתר יוצא דופן זה, יאפשר לנו להתחקות אחר התנהגותו של האב הקדמון הישיר שלנו, ולשחזר את אורח חייו ודרכי התנהגותו במהלך המסע הארוך מאד של קיומו של המין האנושי. העבר האנושי של כולנו, כל בני האדם, טמון מתחת לקרקע, ויש לנו הזדמנות חד פעמית לנסוע בזמן חצי מליון שנים ולהכיר טוב יותר את בני האדם הקדומים שחיו כאן לפנינו, בין ג'לג'וליה לכביש 6".