החוב הלאומי כשיעור מהתמ"ג ירד מתחת ל־60%

לראשונה בישראל: החוב הלאומי של המדינה כשיעור מהתוצר הלאומי הגולמי (התמ"ג) ירד מתחת ל־60%.

שיעורי החוב של ישראל היו באופן מסורתי גבוהים הרבה יותר מהתוצר. לפני כ־20 שנה עמד שיעור החוב על סכום דומה לסך התמ"ג. מאז הוא הולך ומצטמצם. כמובן שמדובר בפונקציה של גודל החוב וגודל התוצר. מרבית הצמצום הוא בצד של גודל התוצר, במיוחד בשנים האחרונות.

מאז פרוץ המשבר הגדול האחרון ב־2008 הצמיחה בעולם הואטה ושיעור החוב של מדינות המשבר עלה באופן יחסי לתוצר המצומצם. אלא שבאופן שוטף אנחנו מרגישים יותר את החוב כשיעור מתקציב המדינה. בשנים האחרונות החזרי הריבית בלבד של החוב הגיעו לכ־10% מסך תקציב המדינה. ב־2013 הסתכמו תשלומי הריבית בלבד על החוב בקרוב ל־40 מיליארד שקלים, בדומה מאוד לתקציב החינוך.

כמובן שסכום גדול יותר מהחזרי הריבית הם החזרי הקרן וההצמדה. מאז תשלומי הריבית רק עולים, כך שהמשמעות המעשית מאוד היא שהגירעון והחוב הציבורי הם כספים מהעבר שבאים על חשבון העתיד. בעולם בו יש צמיחה גם באוכלוסייה יש היגיון מסוים ביצירת גירעון לטובת בניית תשתיות, למשל. אלא שהמגמה בעולם המערבי הפוכה – שיעור הילודה מצטמצם ומסמן קושי בצמיחה, בוודאי ברמה לה הורגלנו בעשורים הקודמים.

מנתוני בנק ישראל, אגף הכלכלן הראשי ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, החוב הלאומי ביחס לתוצר המשיך לרדת, ולראשונה יסתכם בפחות מ־60% בשנת 2017, לעומת 60.5% בשנת 2016.

צמצום הדרגתי

ישראל היא בין המדינות בעולם שצמצמו את החוב הלאומי כשיעור מהתוצר מאז המשבר הכלכלי העולמי ב־2008. כמו כן, מדינות שלהן חוב לאומי הנמוך מ־60% מהתוצר נהנות מדירוג אשראי בינלאומי גבוה של AA. כעת דירוג האשראי של ישראל עומד על A פלוס, בגלל המצב הביטחוני.

מנתוני בנק ישראל ומשרד האוצר מתברר כי מאז תחילת המשבר העולמי ב־2008, אז החוב הלאומי שעמד על 75.1% הצטמצם ב־14.6%. משנת 2003 השנה שבה בנימין נתניהו נכנס לתפקידו כשר אוצר, החוב הלאומי שעמד על 93.8% הצטמצם בשליש וקוצץ (עד 2016) ב־33.3% במצטבר. משנת 1996, השנה שבה נבחר נתניהו לראשונה כראש הממשלה, החוב הלאומי שעמד על כ־100% מהתוצר, הצטמצם וקוצץ (עד 2016) ב־39.4% במצטבר.

הירידה המתמשכת בחוב הלאומי ביחס לתוצר מיוחסת לצמיחה המהירה של התמ"ג ולבלימת האינפלציה.

גם הנפילה בשער הדולר - התחזקות השקל תרמה לשיפור החוב הלאומי של ישראל.