"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תושבי הכפר רג'ר החלו להתגייס לשירות לאומי

צעירי הכפר, החצוי בין ישראל ללבנון, החלו להשתלב במערך • למרות החששות ההיענות עולה: "אנו שואפים להשתלב בחברה"

,עודכן
הכפר רג'ר // צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני // הכפר רג'ר // צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני

צעירות וצעירים בני 22-18 מהכפר רג'ר מתגייסים לשירות הלאומי. בתוך 3 חודשים נסק שיעור התגייסותם לכ־25 אחוזים - כך הותר לחשוף לראשונה.

מאז נסיגת צה"ל מלבנון ועד היום עוררה רג'ר עניין ציבורי בינלאומי רחב בשל שאלת הריבונות על שטחה. זהו הכפר העלאווי היחיד בישראל, שמונה כ־2,500 תושבים בלבד. אף שנכבש מסוריה כבר במלחמת ששת הימים, כמו שאר חלקי רמת הגולן, בנובמבר 2010 הכירה ישראל בחלקו הצפוני של הכפר כשטחה הריבוני של לבנון, למרות העובדה שמעולם לא חצתה אותו גדר גבול.

כבר בספטמבר נודע ל"ישראל היום" כי עמותת ש"ל, הכפופה לרשות לשירות הלאומי־אזרחי, החלה לפעול בכפר. עם זאת, בשל הרגישות הגיאו־פוליטית שבה שרוי הכפר, רק כעת בשלו התנאים לחשוף כאן את הנושא.

סלימה דעבוס, רכזת השירות הלאומי של עמותת ש"ל בכפר רג'ר, מספרת כי "בהתחלה היה קשה לגייס את הצעירים כי הם חשבו שמדובר בשירות צבאי וחששו מהתגובה של חיזבאללה מצד אחד ושל המשטר בסוריה מצד שני. הסברתי שהפעילות היא מול גופים אזרחיים דוגמת בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים, מד"א וכב"ה, ושכל מהותו של השירות היא לתת לחברה שהם חיים בתוכה - כולל בכפר שלהם".

עמאר עמאר, מנהל המגזר הערבי והדרוזי בעמותת ש"ל, מספר כי "בהתחלה היו לא מעט תושבים שהתנגדו. בחודש הראשון גייסנו שבעה מתנדבים בלבד, אבל עד תחילת דצמבר הגענו ל־32 מתנדבים. לא הבאתי בחשבון שהקצב יהיה כל כך מהיר. כרגע עצרנו את המשך הגיוס כי הביקוש עולה על ההיצע. אנו מחכים שיפתחו לנו עוד תקנים".

משנות ה־80 ועד שפרצה מלחמת האזרחים בסוריה נהגו צעירי ארבעת הכפרים הדרוזים בגולן לצאת ללימודים אקדמיים בסוריה, שם קיבלו אותם ללא תשלום. "כשהאופציה הזאת נסגרה, נדרשו רבים לבקש מלגות כדי לעמוד בשכר הלימוד בארץ", אומר עמאר, "במרבית המקרים אחד הקריטריונים הבסיסיים לקבלת מלגה הוא שהמועמד עבר שירות צבאי או שירות לאומי. היום הם בסך הכל שואפים לרכוש השכלה, להתפרנס בכבוד ולהשתלב בחברה".

אף שעד היום מרבית הדרוזים בגולן אינם מחזיקים באזרחות ישראלית, פעילות השירות הלאומי נכנסה לכפריהם כבר לפני שלוש שנים. אלא שבעוד בכפרים הדרוזיים מתמודדים המתגייסים עם התנגדות גדולה מצד החברה שבה הם חיים, ברג'ר רשימת ההמתנה לתקנים חדשים מתארכת. "כרגע נמצאים ברשימה 16-15 צעירים", מסכמת דעבוס, "היום אני עובדת עם כל הגופים ברג'ר, כולל ראש המועצה, מינהל מרכז התרבות, מינהל מחלקת החינוך ומנהלי בתי הספר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר